פורום אוצר החכמה

בפרשת שמות (א, כא): וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים. וכן להלן (ב, יז) וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים וַיְגָרְשׁוּם וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאנָם. האם יש איזה כלל?

ידוע בזה החידה הנפלאה המיוחסת להאבן עזרא
'ויבואו הרועים ויגרשום, ומקנה אביכם, ורועיהם לא יחמול עליהן, גם להבזות בעליהן בעיניהן, שבאו על הנשים שלא כדרכן, להיותן בני תמורה, אף שאינם בני אב אחד, שפה אחת ולשון אחת, זה החילם לעשות להיותם בני נחור, ומעתה אל תתמה על דברי נעמי ורות, מה זאת עשיתי עמכם, ולכם, הלהן תעגנה הלהן תשברנה וכו', שנהפכו מימיהן ונינם יחד, ותלכנה שתיהן עד בואן אל התיבה זכר ונקבה, כרחל ולאה אשר בנו שתיהן את בית ישראל, ואז תבין ותעמוד לגורלך לקץ הימין'. 'חידה זו למראה עיניים עמוקה, והיא קלה נאה ומתוקה, וטעמה לאיש נאמן, כטעם לשד השמן'

על "ומקנה אביכם" גם היה אשכול פעם

התשובה הפשוטה היא שבתורה אין הקפדה מוחלטת על זה ופעמים רבות נכתב בלשון זכר לנשים או בלשון נקבה לאנשים.
כמובן שעל פי דרך הדרש כל שינוי כזה נותן מקום לדרוש את פשר השינוי, ואפשר למצוא במפרשים הסברים למקומות רבים בהם יש שינוי זה בין לשון זכר לנקבה.

על הדוגמה הפותחת, עיין בהעמ"ד.
מיהו ראיתי כמדומני בחזקוני שהוכיח מזה שלפעמים משתמשים לנקיבה בלשון זכר.
וכן מ'ויעש להם בתים'.

אפשר לתלות בחילופי מ/נ
אבל מסתמא מוזכר במקורות המצוינים

אחד מעיר כתב:אפשר לתלות בחילופי מ/נ
אבל מסתמא מוזכר במקורות המצוינים

זהו פתרון חידת האבן עזרא הנ"ל