והביאו השל"ה והמג"א את דבריו.
כל ימי ידעתי שהטעם הוא, מכיון שהמלה 'ביצים' עשויה להזכיר את הביצים שלמטה, לכן נחשבת מלה זו כלשון שאינה נקייה.
על כך כתב השע"ת: "ונראה, דהאידנא שהורגלו לומר ביעים על בצים שלמטה ויש במלת ביעים הרגשה יותר לדבר מגונה, שפיר דמי לומר ביצים".
[ואגב צ"ע אצלי האם מה שנקט מהרש"ל 'בצים' בלשון רבים, הוא בדווקא, לאפוקי 'ביצה' בלשון יחיד שנחשבת אולי כלשון נקייה, מאחר ואין משתמשים במלה זו לדבר מגונה, כי אם בלשון רבים.]
וידועים דברי התפא"י בהקדמתו למסכת ביצה, שכתב: "וברוך ה' שהאיר עיני, מדאמרינן [סנהדרין דף ה' ב'], דתלמיד אחד דרש מי ביצים אינו מכשיר, וטעו דסברו שאמר דמי בצעים אינו מכשיר ונכשלו בזה [ועי' תוס' שם], ולהכי מדאירע כבר קלקול בזה, לכן הנהיגו לומר בלשון חכמים ביעא במקום ביצה כדי שלא יכשלו עוד". ודבריו הם בעיני דרך דרש בעלמא, שלא כפי הפשט הפשוט.
כעת ראיתי פירוש מחודש, שלדעתי טעמו תפל, והוא בספר דף על הדף, שכתב:
במגן אברהם (סו"ס קנ"ו) הביא ממהרש"ל שיש לומר במקום "ביצה" - "ביעא" בלשון ארמי, משום אל יוציא אדם דבר מגונה (מל' בִּיצָה וטיט).
האם 'בִּיצָה וטיט' הם בגדר 'דברים מגונים' שיש לו לאדם לשנות את שמם בשעת לימודו?...