פורום אוצר החכמה

בכתב לטיני האותיות עומדות על רצפה, וככל שהאות גדלה היא מתגבהת כלפי מעלה: Lilienblum.
בכתב עברי האותיות תלויות על חבל, וככל שהאות גדלה היא משתלשלת כלפי מטה: כיון.
לפיכך, גג הַבֵּית של 'בראשית' שוה לגגות שאר האותיות והיא מתארכת לצד מטה, וגג הָאָלֶף של 'ויקרא' שוה לגגות שאר האותיות והיא מתקצרת מצד מטה.
בעידן ההדפסה הממוחשבת נתעוות למגינת לב העיקרון הזה (בהיות התוכנות בנויות על עקרון הכתיבה הלטינית), ובספרים המודפסים בעת האחרונה האותיות הגדולות נישאות אל על, והאותיות הזעירות יורדות מתחת.
קחו לדוגמה את השם 'ויזתא' במגילת אסתר – איזה פרצוף נכרי לו בספרים שנדפסו מחדש: ויזתא.
שומה אפוא על הסדר לתת דעתו להשפיל ולהרים ידנית את האותיות החריגות כפי הצורך, כך שגגותיהן יהיו שווים לגגות חברותיהן.

יש מקורות קדומים שהאות 'רבתי' צריכה גם להנשא (עכ"פ מעט) מעל לשורה.
זה לשון המאירי בקרית ספר:

תלויות הם שהאות גדולה וארוכה יוצאה מקו שאר האותיות למעלה ולמטה כוא"ו דגחון.

וראו במצורף.

ביקורת תהיה כתב:בכתב לטיני האותיות עומדות על רצפה, וככל שהאות גדלה היא מתגבהת כלפי מעלה: Lilienblum.
בכתב עברי האותיות תלויות על חבל, וככל שהאות גדלה היא משתלשלת כלפי מטה: כיון.

ראיתו צריכה ראיה. מה עם ל' שעולה למעלה? מנין הכלל הזה?

חגי פאהן כתב:

ביקורת תהיה כתב:בכתב לטיני האותיות עומדות על רצפה, וככל שהאות גדלה היא מתגבהת כלפי מעלה: Lilienblum.
בכתב עברי האותיות תלויות על חבל, וככל שהאות גדלה היא משתלשלת כלפי מטה: כיון.

ראיתו צריכה ראיה. מה עם ל' שעולה למעלה? מנין הכלל הזה?

באמת מעניין, למד יחידה מול ך' ן' ע' פ' ף' ץ' ק'.

חגי פאהן כתב:מנין הכלל הזה?

מהִלכת שרטוט.

ביקורת תהיה כתב:

חגי פאהן כתב:מנין הכלל הזה?

מהִלכת שרטוט.

יגעתי בחיפוש וזה אשר העליתי בחכתי

ביקורת תהיה כתב:

חגי פאהן כתב:מנין הכלל הזה?

מהִלכת שרטוט.

אשמח לראות הלכה האומרת ש"בכתב עברי האותיות תלויות על חבל".

ביקורת תהיה כתב:בכתב לטיני האותיות עומדות על רצפה, בכתב עברי האותיות תלויות על חבל.

ומהאי טעמא העברים נוהגים לסמן קיצור מלה בגרש, התלוי ממעל, לעומת הלועזים המסמנים קיצור מלה בנקודה, הרובצת תחת.
הקיצור של 'תא דואר', למשל, נכתב ת"ד; והכותבו ת.ד. – הנוקדנים תופשין אותו על כך.

ביקורת תהיה כתב:בכתב לטיני האותיות עומדות על רצפה, וככל שהאות גדלה היא מתגבהת כלפי מעלה: Lilienblum.
בכתב עברי האותיות תלויות על חבל, וככל שהאות גדלה היא משתלשלת כלפי מטה: כיון.
לפיכך, גג הַבֵּית של 'בראשית' שוה לגגות שאר האותיות והיא מתארכת לצד מטה, וגג הָאָלֶף של 'ויקרא' שוה לגגות שאר האותיות והיא מתקצרת מצד מטה.
בעידן ההדפסה הממוחשבת נתעוות למגינת לב העיקרון הזה (בהיות התוכנות בנויות על עקרון הכתיבה הלטינית), ובספרים המודפסים בעת האחרונה האותיות הגדולות נישאות אל על, והאותיות הזעירות יורדות מתחת.
קחו לדוגמה את השם 'ויזתא' במגילת אסתר – איזה פרצוף נכרי לו בספרים שנדפסו מחדש: ויזתא.
שומה אפוא על הסדר לתת דעתו להשפיל ולהרים ידנית את האותיות החריגות כפי הצורך, כך שגגותיהן יהיו שווים לגגות חברותיהן.

מספר אור תורה