פורום אוצר החכמה

מהי הצורה הנכונה לומר האם לעבור על מ"ע או לבטל עשה?
האם יש בזה כלל קבוע? או שינוי בין זמן חז"ל ללשוננו?
כמדומה שבגמ' כתוב בכמה מקומות לעבור על מצוות עשה, אך מאידך מסוגיא מכות טז יש לשונות של ביטלו ולא ביטלו

איפה מצא מר "לעבור על מצות עשה"? לי זכור רק "עובר בעשה" אבל בד"כ כשרוצים לומר שמישהו לא קיים מ"ע באמת אומרים "ביטל מ"ע"

צודק כת"ר נכשלתי במקלדתי הכוונה הייתה לעובר על עשה או מבטל עשה
האם יש חילוק האם מזכירים המילה מצוה או לא?
האם זה בדווקא, ואם יש לזה מקור או סיבה?

כמדומני שהלשון "עובר בעשה" היא לא לשון המורה על ביטול מצוה אלא לשון של הפלגה בחומרת ענין כדוגמת "כל השח שיחת חולין עובר בעשה" שאין הכוונה שהוא ביטל מ"ע כמו אחד שלא הניח תפלין או לא קרא ק"ש או לא השיב אבדה אלא להפליג בחומרת הענין

כדכד כתב:כמדומני שהלשון "עובר בעשה" היא לא לשון המורה על ביטול מצוה אלא לשון של הפלגה בחומרת ענין כדוגמת "כל השח שיחת חולין עובר בעשה" שאין הכוונה שהוא ביטל מ"ע כמו אחד שלא הניח תפלין או לא קרא ק"ש או לא השיב אבדה אלא להפליג בחומרת הענין

והא אמר רב יהודה: כל המשחרר עבדו עובר בעשה, שנאמר "לעולם בהם תעבודו"! (ברכות מז:) האם הוא לא התכוון לפשוטו? מצד שני, אם זה עשה אז למה "דבר מצוה שאני"?

מצד שני, נראה כדבריך. אבל עדיין, יש מקור ברור לדבריך אלה?

אם היה ברור לא הייתי כותב כמדומני.
הנחתי כך מתוך מה שזכרתי אבל איני מכיר מקור לכך