פורום אוצר החכמה

עוד שלש פרשיות מגיעים למכות מצרים. בספר דיוקים ודקדוקים בתורה מאת רב חיים שרעבי עמ' 259 יש מאמר על צורת השם כנם. יש ד' אפשרויות: כֵּן, כִּנָה, כִּנָּם, כִּנִּם
שאלתי: מהי לדעתכם צורת היחיד הנכונה?

בדבר ההגדרה של השם 'כִּנָּם' מובא במאמר דעותיהם של פרשנים מפרשנים שונים (גורדון, קאסוטו וכו'), ורק דעתו של רבנו שלמה יצחקי – יוק.

ומהי דעתו?

ביקורת תהיה כתב:בדבר ההגדרה של השם 'כִּנָּם' מובא במאמר דעותיהם של פרשנים מפרשנים שונים (גורדון, קאסוטו וכו'), ורק דעתו של רבנו שלמה יצחקי – יוק.

כדכד כתב:ומהי דעתו?

מצורף קובץ עם כל ההקדמות וכו'. המאמר עורר אותי לנושא שכן כעת אני נבוך מה צריכה להיות כותרת הערך! איני מתמצא מי היו שני האישים שהזכרת אך בעניני דקדוק ולשון מצוי לצטט חוקרים המתמצאים בנושא אפילו לא מאנ"ש. איני יודע עם מנדלקורן ויאסטרו ואייזנשטיין היו טובים או שונים מהם וכולם משתמשים בספריהם. אפילו הגרח"ק כתב הגהות על אוצר מדרשים של אייזנשטיין שהוא ספר בעייתי (לשם כך באו ההגהות) אך עם המחבר לא בסדר, מדוע לטרוח ולהגיה?

שאלתי מהי דעתו והתכוונתי לדעתו של רש"י שצוינה בהודעה לפני

כדכד כתב:שאלתי מהי דעתו והתכוונתי לדעתו של רש"י שצוינה בהודעה לפני

הבנתי, וחזרתי על בקשתך לדעת מהי כוונתו של רש"י, לא כוונתו של ר' שרעבי.

על ההתעלמות מפרשנותו של רש"י יצא הקצף, כמובן, ולא על ההיזקקות לפרשנותם של המשכילים.

פירושו של רש"י כתוב בפסוק ב: 'וַתַּעַל הַצְּפַרְדֵּעַ' - שֵׁרוּץ הַצְפַרְדְּעִים קוֹרֵא לְשׁוֹן יְחִידוּת.
וְכֵן 'וַתְּהִי הַכִּנָּם' – הָרְחִישָׁה, Pedoliere בְּלַעַז, וְאַף 'וַתַּעַל הַצְּפַרְדֵּעַ' – Grenoiliere בְּלַעַז.
ושנוי בפסוק יג: 'וַתְּהִי הַכִּנָּם' – הָרְחִישָׁה, Pedoliere בְּלַעַז.
כדי לעמוד על ההגדרה המדויקת של 'כנם' לדעת רש"י נצרכת השכלה מיוחדת.

גם אני הכרתי את רש"י הזה.
לענ"ד אין כוונתו ש"כנם" הוא צורת היחיד של "כנים" כי אם לומר שרחישת הכנים היא הנקראת "הכנם".

בהודעה המקורית הבאתי את כל מראי המקומות של רש"י לכנים המופיעים במילון, אך מסיבה זו או אחרת התחרטתי והשארתי רק את הכותרת. הנה הערך במלואו כפי שמופיע:
כִּנָה, כֵּן, כִּנָּם, כִּנִּם
כִּנָה שבבני מעים - תולעים [ב"מ קז:].
ותהי הַכִּנָּם (שמות ח יג, יד) - הרחישה, פידוילייר"א (קבוצת כינים, עיין בא"ה) בלעז [- שמות ח ב, ח יג, עיי"ש פסוק יב].
הריגת כינה שבות... כינה אינה פרה ורבה אלא מבשר אדם היא שורצת [שבת יב. ד"ה מולל, ד"ה מתירין].
כינא - כינה [שבת פב.].
אצבע אלהים היא - מכת כנים לא ע"י מכשפות באה אלא ע"י הקב"ה, דאין לחרטומים יכולת בה [סנה' סז:].
(מקרני ראמים עד) ביצי כנים - מינא הוא דמתקרי ביצי כנים ודקין הן, והוא אינבא (בגמרא מופיע בגרשיים: אינב"א) בלשון ארמית ובלעז לינטרי"ש [ע"ז ג:].

הערה:
כן (לשון זכר, כנה לשון נקבה) זה מין חרק זעיר חסר כנפים החי כטפיל על גוף יונקים, ובעזרת חדק ומוצץ את דמם. במשנה (פרה פ"ט מ"ב) נזכרת הכנה שבתבואה שאין בה ליחה וגדלה בתוך גרגרי חטה ושעורה, בניגוד לכיני הראש או הבגדים, וכן מובא במדרש הגדול (מנחת יהודה) שיש שני מיני כנים, הראשון המתהווה מעפר הארץ והשני המתהווה מבשר אדם ובהמה. כידוע כִּנים היא אחת מעשר המכות בהן הוכו המצריים, בספר דיוקים ודקדוקים בתורה (ר' חיים שרעבי עמ' 952) מבאר שבחומש (שמות ח יב, יג, יד) מובא פעמים "כנים" מלא כאשר מדובר בעפר הארץ, ופעמיים כנם חסר כאשר מדובר באדם ובהמה, וכן מביא שם שיש מחלוקת מהי צורת היחיד של כנים? כנה או "כֵּן" כמובא בישע' (נא ו) "וישביה כמו כן ימותון", וראיה מבמד' (יג לג) "ונהי בעיננו כחגבים וכן היינו בעיניהם" כלומר בעיניהם היינו כ"כן" (מלשון כנים) שהם קטנים יותר מחגבים.
ע"כ. אך השאלה נשארת בעינה. בקונקורדנציה אבן שושן מביא בערך כן אך במילונו בערך כנה.

האם ידעתם שלדעת רבי אליהו בחור הרי ש'ביצה' היא לשון נקבה, ואילו בלשון זכר יש לומר 'ביץ'?
ביצי כינים...

נשמע מוזר. בשלמא בבעלי חיים יש זכר ויש נקבה, אבל לשון זכר לביצה למה לי?

ביקורת תהיה כתב:נשמע מוזר. בשלמא בבעלי חיים יש זכר ויש נקבה, אבל לשון זכר לביצה למה לי?

שמות ח יד ברש"י: אין השד שולט על בריה פחותה מכשעורה. כיצד ידעו בלי מיקרוסקופ שיש זכר ונקבה בכינים?

זאב ערבות כתב: וכן מביא שם שיש מחלוקת מהי צורת היחיד של כנים? כנה או "כֵּן" כמובא בישע' (נא ו) "וישביה כמו כן ימותון", וראיה מבמד' (יג לג) "ונהי בעיננו כחגבים וכן היינו בעיניהם" כלומר בעיניהם היינו כ"כן" (מלשון כנים) שהם קטנים יותר מחגבים.

מלבי"ם במדבר פרק יג פסוק לג

ובערך זה ונהי בעינינו כחגבים, אבל בעיניהם לא היינו אף כחגבים רק כן, [כן הוא הנפרד מן כנים, כמ"ש בישעיה במ"ש ויושביה כמו כן ימותון], כמו כנה, היינו בעיניהם ככנימה וכנה שהיא פחותה מחגב וע"כ לא שמו עלינו לב.

זאב ערבות כתב:

ביקורת תהיה כתב:נשמע מוזר. בשלמא בבעלי חיים יש זכר ויש נקבה, אבל לשון זכר לביצה למה לי?

שמות ח יד ברש"י: אין השד שולט על בריה פחותה מכשעורה. כיצד ידעו בלי מיקרוסקופ שיש זכר ונקבה בכינים?

מי אמר שיש?
לכא' מרמב"ם שבת פי"א ה"ב-ג משמע שאין.

חגי פאהן כתב:

זאב ערבות כתב:

ביקורת תהיה כתב:נשמע מוזר. בשלמא בבעלי חיים יש זכר ויש נקבה, אבל לשון זכר לביצה למה לי?

שמות ח יד ברש"י: אין השד שולט על בריה פחותה מכשעורה. כיצד ידעו בלי מיקרוסקופ שיש זכר ונקבה בכינים?

מי אמר שיש?
לכא' מרמב"ם שבת פי"א ה"ב-ג משמע שאין.

האבן עזרא (ויקרא יא טז) כותב שבת היענה הוא מין שלא ימצאו זכרים, כמו הארנבת, ואין מלת (איוב ד ג) כיענים טענה, כי אינם זכרים רק הם נקבות, כמו יעלים ורחלים.