פורום אוצר החכמה

??

מחלוקת עתיקה, כמדומני.
אפשר לראות גם במחזורים ובמשניות בסדר העבודה "ובעשור שבחומש הפקודים".

אצל התימנים בבירור זכור לי שאומרים הוא"ו בחולם והמ"ם בסגול.

לכאורה חומש נקרא כך משום שהוא חמישית מהתורה. וכתוב "לפרעה לַחֹמֶשׁ" ותרגם אונקלוס "חד מן חמשא". וא"כ צ"ל חֹמֶשׁ כדבריך, וכך גם אומרים התימנים כדברי אישצפת.

עזריאל ברגר כתב:מחלוקת עתיקה, כמדומני.
אפשר לראות גם במחזורים ובמשניות בסדר העבודה "ובעשור שבחומש הפקודים".

אם זו מחלוקת, מה טוען הצד השני?

חגי פאהן כתב:לכאורה חומש נקרא כך משום שהוא חמישית מהתורה. וכתוב "לפרעה לַחֹמֶשׁ" ותרגם אונקלוס "חד מן חמשא". וא"כ צ"ל חֹמֶשׁ כדבריך, וכך גם אומרים התימנים כדברי אישצפת.

עזריאל ברגר כתב:מחלוקת עתיקה, כמדומני.
אפשר לראות גם במחזורים ובמשניות בסדר העבודה "ובעשור שבחומש הפקודים".

אם זו מחלוקת, מה טוען הצד השני?

רוב ככל העם אומרים וכותבים חוּמָּש, וכן הוא בפזמון אחד-מי-יודע "חמשה חֻמשי תורה".
אבל בסידור אדמו"ר הזקן כתב "ובעשור שבחֹמֶשׁ הפקודים" (ועם מתג תחת החי"ת, כראוי).
(הוא לא הכניס את "חד גדיא" לסידורו, כך שאין לי ראיה משם).

ואולי קשור קצת למחלוקת לגבי ניקוד המילים מעומד/מיושב?

עזריאל ברגר כתב:

חגי פאהן כתב:לכאורה חומש נקרא כך משום שהוא חמישית מהתורה. וכתוב "לפרעה לַחֹמֶשׁ" ותרגם אונקלוס "חד מן חמשא". וא"כ צ"ל חֹמֶשׁ כדבריך, וכך גם אומרים התימנים כדברי אישצפת.

עזריאל ברגר כתב:מחלוקת עתיקה, כמדומני.
אפשר לראות גם במחזורים ובמשניות בסדר העבודה "ובעשור שבחומש הפקודים".

אם זו מחלוקת, מה טוען הצד השני?

רוב ככל העם אומרים וכותבים חוּמָּש, וכן הוא בפזמון חד-גדיא "חמשה חֻמשי תורה".
אבל בסידור אדמו"ר הזקן כתב "ובעשור שבחֹמֶשׁ הפקודים" (ועם מתג תחת החי"ת, כראוי).
(הוא לא הכניס את "חד גדיא" לסידורו, כך שאין לי ראיה משם).

ואולי קשור קצת למחלוקת לגבי ניקוד המילים מעומד/מיושב?

אדרבה, בזה הסברת מניין הגיע הניקוד חֻמָּש - שכן צורת הסמיכות ברבים של חֹמֶש היא חֻמְשֵי (או חָמְשֵי, בקמץ חטוף), ומשם גזרו לאחור חֻמָּש.

עזריאל ברגר כתב:רוב ככל העם אומרים וכותבים חוּמָּש, וכן הוא בפזמון חד-גדיא "חמשה חֻמשי תורה".
אבל בסידור אדמו"ר הזקן כתב "ובעשור שבחֹמֶשׁ הפקודים" (ועם מתג תחת החי"ת, כראוי).
(הוא לא הכניס את "חד גדיא" לסידורו, כך שאין לי ראיה משם).

הפיוט הוא אחד מי יודע כמובן.
ובכל אופן צורת הסמיכות אינה ראיה, כפי שהעירו.

קיבלתי בפרטי:

במשנה כ"י פרמה מנוקד בחולם וסגול ובמשנה כ"י קויפמן מנוקד במלאפום ופתח.

מה שמצדיק את דברי לעיל, שזו מחלוקת עתיקה.

בן ראובן כתב:אדרבה, בזה הסברת מניין הגיע הניקוד חֻמָּש - שכן צורת הסמיכות ברבים של חֹמֶש היא חֻמְשֵי (או חָמְשֵי, בקמץ חטוף), ומשם גזרו לאחור חֻמָּש.

חֻמְשֵי? כאיזה משקל?
חָמְשֵי? כאיזה משקל?
מן הראוי חָמָשֵי כמו: קדשי, חדשי, שרשי.

אבא יודן כתב:חָמְשֵי? כאיזה משקל?
מן הראוי חָמָשֵי כמו: קדשי, חדשי, שרשי.

???
לְחָדְשֵׁי השנה.
קָדְשֵׁי בני ישראל.

עזריאל ברגר כתב:מחלוקת עתיקה, כמדומני.

ואחיו לצרה 'שֹׁמֶן', שהפך בלשון הדיבור ל'שֻׁמָּן'.
וכמדומה שהכל תמימי דעים כי 'שֻׁמָּן' לשון עגה הוא.

עזריאל ברגר כתב:קיבלתי בפרטי:

במשנה כ"י פרמה מנוקד בחולם וסגול ובמשנה כ"י קויפמן מנוקד במלאפום ופתח.

מה שמצדיק את דברי לעיל, שזו מחלוקת עתיקה.

מן הסתם מי שקיבלת ממנו התכוון לומר "שורוק ופתח", כי מלאפום זה חולם.

ביקורת תהיה כתב:

עזריאל ברגר כתב:מחלוקת עתיקה, כמדומני.

ואחיו לצרה 'שֹׁמֶן', שהפך בלשון הדיבור ל'שֻׁמָּן'.
וכמדומה שהכל תמימי דעים כי 'שֻׁמָּן' לשון עגה הוא.

בטוח?

ראה בהודעה הבאה

לגבי המלאפום - יש שקראו כך למה שאנו קוראים חולם ויש לשורוק ולכן נראה לי שלא טעה מי שקרא כן לשורוק

חגי פאהן כתב:

ביקורת תהיה כתב:ואחיו לצרה 'שֹׁמֶן', שהפך בלשון הדיבור ל'שֻׁמָּן'.
וכמדומה שהכל תמימי דעים כי 'שֻׁמָּן' לשון עגה הוא.

בטוח?

במלון בן יהודה בערך 'שֻׁמָּן' מעיר טורטשינר בהערת שוליים:
במבטא זה נוהגת המלה, שעקרה במקורות במבטא 'שֹׁמֶן', בלשון ימינו.