פורום אוצר החכמה

אע"פ שהוא לאחר ק"ק.

גור אריה שמות פרק טו
כל תיבה בת ב' אותיות ונקודה מלאפו"ם. פירוש בחולם, ו'כשהיא מארכת באות שלישי' כלומר שיבוא עליה יו"ד הכינוי או וי"ו הכינוי, כמו "ה' עזי ומעזי" (ירמיה טז, יט) שהתיבה מארכת באות שלישי 'ואין השני בשבא בחטף', פירוש שבא שאינה נעה רק נחה, וזה יקרא 'שבא בחטף' מפני שמחטיף קריאתה כשאינה נעה. שאם היה בשבא נח לא היה אות הראשון בשורק, שהרי "נהלת בעזך" (פסוק יג) אות השני מן השורש שהוא הזי"ן בשבא בחטף, ולפיכך אין אות הראשון בשורוק. אבל כאשר אין אות השני בחטף [כשהיא] מארכת באות שלישי - אות הראשון בשורק. ולפיכך אילו היה היו"ד של "עזי" כמו "ה' עזי ומעזי" היה האות הראשון בשורק, אבל מפני כי היו"ד של עזי נוסף וכאילו אינה, ולא שייך בזה כשהיא מארכת באות שלישי, דזה לא שייך רק ביו"ד הכינוי, לכך אין האות הראשון בשורק:

משמע מהגור אריה שנקט שהשבא שם הוא שבא נח, מדוע?

קשה בכלל למה לכאורה רש"י מחלק בין שוא נח לנע, שהרי במקרה הזה אין חילוק ותמיד האות הראשונה תהיה במלאפום (כלומר תנועת אוֹ, וכאן קמץ קטן), גם אם האות השניה שוא נע וגם אם נח (אתה פוררת בעזך ים, חקך וחק בניך)!

לענ"ד גור אריה סבר שגרסת רש"י היא בְעָזְךָ, כמו חָקְךָ וחק בניך.

ואני אומר שהגיעה לגור אריה גרסה משובשת של רש"י (וגם לויקיטקסט היא הגיעה), שאחד המעתיקים רצה שהקוראים יבינו למה רש"י מתכוון כשהוא כותב 'בחטף', וכתב ליד זה 'בשוא'. אח"כ חשבו שאת שניהם גורסים וכך העתיקו, והגור אריה היה קשה לו למה יש מילה מיותרת ברש"י, והוציא מזה חילוק בין שוא נח לנע שלא קשור לפסוק "עזי וזמרת י-ה" שאותו רש"י מפרש.

ואני מחזיק בחומש שוטנשטיין החדש (תשע"ז) והגרסה ברש"י "ואין השניה בחטף - הראשונה" וכו'. ללא המילה 'בשבא'.

[quote="חיימקה"]אע"פ שהוא לאחר ק"ק.
quote]
לא הבנתי מאי אע"פ. אחרי תנועה קטנה כמו קמץ קטן אמור לבוא דגש

כדכד כתב:

חיימקה כתב:אע"פ שהוא לאחר ק"ק.
quote]
לא הבנתי מאי אע"פ. אחרי תנועה קטנה כמו קמץ קטן אמור לבוא דגש

מצינו "כי חקך וחק בניך" שהקו"ף רפה.
אף שקו"ף שאני ומפלת דגש במקומות רבים.