פורום אוצר החכמה

ברכה אחריתא

יש לציין ש'אחריתא' הוא תרגום 'אחרת' ולא 'אחרונה'.

אחריתִי = אחרת
אחריתָא = מאוחרת, אחרונה
במילונו של ר' ע"צ מלמד הובא הלשון "הי מינייהו דאחריתא" ופורש: איזו מהם אחרונה. ועוד הביא מקומות שנדפס לפנינו 'אחריתא' במשמע 'אחרת', ובהערות הביא מדפוס ויניציאה וכ"י מינכן שגורסים בהם 'אחריתי'.

אריסמנדי כתב:אחריתִי = אחרת
אחריתָא = מאוחרת, אחרונה
במילונו של ר' ע"צ מלמד הובא הלשון "הי מינייהו דאחריתא" ופורש: איזו מהם אחרונה. ועוד הביא מקומות שנדפס לפנינו 'אחריתא' במשמע 'אחרת', ובהערות הביא מדפוס ויניציאה וכ"י מינכן שגורסים בהם 'אחריתי'.

מה שהבאת ממילונו של מלמד - מעניין מאוד. עכ"פ, כמעט ברור ש'אחריתא' זה טעות שנובעת מתיבת 'אחרית' בלה"ק שמשמעותה אחרונה.

ראשית, זו לא טעות, כיון שלשון זה נמצא בגמרא בכמה מקומות, וכ"ה בכתבי יד, ואין זו טעות מעתיק או מדפיס. שמא כוונתך לומר שאין זו ארמית מקורית אלא עברית שהוכנסה לארמית יהודית כמצוי. ומפני מה תאמר כך? כי רגיל יותר הלשון 'בתר', בתריתא? אף בעיני הוקשה כך, ויתכן שהצדק עמך. אולם עם זאת מסתבר שהשתמשו בזה למשמע אחר, ומחמת כן תירגמתי 'אחריתא' - מאוחרת, שיש בזה שינוי מעט מהשימוש הרגיל של 'אחרון'.

וראה דניאל ד ה "וְעַד אָחֳרֵין עַל קָדָמַי דָּנִיֵּאל", ופרש"י: ועד אשר באחרונה הובא לפני דניאל. (עכ"פ השורש 'אחר' במשמע איחור ואָחוֹר קיים גם בארמית.)

ובמנחות נב ע"א: ת"ר פר העלם דבר של ציבור ושעירי ע"ז בתחילה מגבין להן דברי ר' יהודה, ר"ש אומר מתרומת הלשכה הן באין, והתניא איפכא, הי מינייהו אחריתא (רש"י: איזו נאמר באחרונה)? אמרוה רבנן קמיה דרב אשי, לימא קמייתא אחריתא, דשמעינן ליה לר"ש דחייש לפשיעה. אמר להו רב אשי אפי' תימא בתרייתא אחריתא וכו'.
במקום זה נראה ברור שישנו הבדל מסויים בין שימוש 'בתריתא' לשימוש 'אחריתא'. נראה לומר ש'אחריתא' מיוחד למשמעות האיחור ואחרוֹנות בזמן (אולי מן 'אחרית' כהצעתך), ואילו 'בתריתא' משמש כאן ובמקומות אחרים לאחרון בסדר ההבאה בסוגיא.

העיר לי בעברי יהודי ת"ח על מה שאמרתי כדרך העולם ברכה אחריתי, שראוי לומר ברכה אחרניתי, כי אינה ברכה אחרת, אלא ברכה אחרונה,
האם צדק?

פרי יהושע כתב:העיר לי בעברי יהודי ת"ח על מה שאמרתי כדרך העולם ברכה אחריתי, שראוי לומר ברכה אחרניתי, כי אינה ברכה אחרת, אלא ברכה אחרונה,
האם צדק?

הביטוי הנכון הוא ברכה בתרייתא. כל השאר הם טעות.

פרי יהושע כתב:העיר לי בעברי יהודי ת"ח על מה שאמרתי כדרך העולם ברכה אחריתי, שראוי לומר ברכה אחרניתי, כי אינה ברכה אחרת, אלא ברכה אחרונה,
האם צדק?

אי אפשר לומר שהיא לא אחרת...

סליחה שאני ממשיך כאן ולא שם (כדי לא להקפיץ את האשכול ההוא)

בשביל להחליט אם "ברכה אחריתא" הוא ביטוי מוטעה יש לבדוק את המקורות. מה שכן בוודאי התרגום "ברכה אחרונה" הוא מוטעה וצריך לומר "ברכה אחרת".

באשכנז קוראים לזה "שניה" (להבדיל משש הראשונות שנקראות "ראשונה")

פרי יהושע כתב:העיר לי בעברי יהודי ת"ח על מה שאמרתי כדרך העולם 'ברכה אחריתי', שראוי לומר 'ברכה אחרינתי', כי אינה ברכה אחרת, אלא ברכה אחרונה; האם צדק?

ואף אתה אמור לו:
אמנם הצורה המקורית והשלמה של 'האחרונה' בארמית היא 'אחרינתא' (לשון נקבה של 'אָחֳרֵין'), אך גם הצורה הנחשלת (נשולת הנון) חוקית היא, ומצאנוה בפרק התכלת ובפרק כסוי הדם, כדלהלן:

פרק התכלת: הֵי מִנַּיְהוּ אַחֲרִיתָא. אַמְרוּהָ רַבָּנָן קַמֵּהּ דְּרַב אַשִּׁי, לֵימָא קַמָּיְתָא אַחֲרִיתָא, דְּשָׁמְעִינַן לֵהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּחָיֵשׁ לִפְשִׁיעָה. אָמַר לְהוּ רַב אַשִּׁי, אֲפִלוּ תֵּימָא בָּתְרָיְתָא אַחֲרִיתָא.
פרק כסוי הדם: הוֹרָה רַבִּי כְּרַבִּי מֵאִיר, וְהוֹרָה רַבִּי כַּחֲכָמִים. הֵי מִינַּיְהוּ דְּאַחֲרִיתָא. תָּא שְׁמַע, דְּשָׁלַח רַבִּי אֶלְעָזָר לַגּוֹלָה, הוֹרָה רַבִּי כְּרַבִּי מֵאִיר; וְהָא כְּרַבָּנָן נַמֵּי אוֹרִי, אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִנָּהּ הָא דְאַחֲרִיתָא.

יש לציין כי הצורה המקורית נשתמרה אף היא, ומופיעה במופע יחיד בפרק הבא על יבמתו בפירוש רש"י (בגמרא בשיבוש 'אחריניתא'):

הֵי מִנַּיְהוּ אַחֲרִינְתָּא. אֵיזוֹ מֵהַמִּשְׁנָיוֹת נִשְׁנָת אַחֲרוֹנָה: אָמַר לָהּ אַל תָּמוּלִי. אַלְמָא מַתְנִיתָא קַמָּיְתָא אַחֲרִינְתָּא:

ובשולים: יתכן שהקריאה הנכונה היא: אָחֳרֵינְתָא, אָחֳרֵיתָא.

בן ראובן כתב:הביטוי הנכון הוא ברכה בתרייתא.

המשמעות המקורית של המלה 'בתרא' היא 'הבא אחרי' (מן 'בתר' – 'אחרי'), ובמשמעות מורחבת היא משמשת במובן של 'הבא בסוף', וכך נתקבעה בלשון מטעמי נוחות.

אוחדו אשכולות