פורום אוצר החכמה

מהו שרש המלה "הנאה" ואיך ענין "הנאה" שונה מענין ה"עונג" "עדן" ו"פינוק" שבלשון המקרא?

ולהעיר מהגירסא: הנייה/הניה

עי' ערוך השלם ערך הני-הנה

ר_חיים_הקטן כתב:איך ענין "הנאה" שונה מענין ה"עונג" "עדן" ו"פינוק" שבלשון המקרא?

מי אמר ששונה?!
לשון מקרא לחוד ולשון חכמים לחוד.

ראה גם כאן.

לייטנר כתב:

ר_חיים_הקטן כתב:איך ענין "הנאה" שונה מענין ה"עונג" "עדן" ו"פינוק" שבלשון המקרא?

מי אמר ששונה?!
לשון מקרא לחוד ולשון חכמים לחוד.

הנאה שבלשון חכמים מתפרשת הן כעונג והן כתועלת, מה שלא מצינו בלשונות הנרדפים שבלשון המקרא.

בזכות מילה זו שכנעתי פעם ת"ח חשוב אחד שליט"א בנחיצות בדיקת לשונות הרמב"ם במקורם הערבי (בחיבורים שנכתבו בערבית - פיה"מ, סהמ"צ וכו'). במשך תקופה ארוכה הוא התייחס לעיסוק הזה כעניין מחקרי גרידא השייך למשוגעים לדבר, עד שהגיע לעניין זה:

הייתה לו סתירה גלויה בספר המצוות בעניין איסורי אכילה שאכלן שלא כדרך הנאתם, בין מש"כ בל"ת קפט לבין מש"כ בל"ת קצג. בדקתי עבורו והתברר שבעוד בתרגום ללה"ק תרגמו מחמת ההכרח "הנאה" בשניהם, הרי שבמקור הערבי בל"ת קפט מדובר על תועלת ("נפע") ובל"ת קצג על עונג (לד'ד').

ומאז השתנה כליל היחס שלו..

סגי נהור כתב:http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=15817&p=148476#p148476

ייש"כ! בעצמי לא זכרתי שכתבתי זאת בהרחבה...