שינוי ההטעמה כאשר הפועל הוא בו' ההיפוך
פורסם: א' מאי 26, 2019 4:04 pm
פניתי לרב יעקב לויפר, הידוע במומחיותו בענייני לשון, ושאלתיו:
(אם החכם גולש כאן וניחא ליה שאכתוב את שמו, אדרבא !)
בתחילת פרשת בחוקותי
וּפָנִ֣יתִי אֲלֵיכֶ֔ם וְהִפְרֵיתִ֣י אֶתְכֶ֔ם וְהִרְבֵּיתִ֖י אֶתְכֶ֑ם וַהֲקִימֹתִ֥י אֶת־בְּרִיתִ֖י אִתְּכֶֽם:
כל הפעלים שיש בהם ו ההיפוך בפסוק זה מוטעמים במלרע, חוץ מהמילה וּפָנִ֣יתִי. מה ההבדל?
וענה לי:
שרשי ל"ה בבנין קל מוחרגים מהכלל הזה של הטעמת מלרע בו"ו ההיפוך [וכמדומני שגם בבנין פיעל], ראה למשל 'והייתי' שמוטעם תמיד מלעיל הגם שהו"ו היא להיפוך. וכן כל 'ועשית' שבציוויי עשיית המשכן
הנה עוד דוגמאות מתוכנת הכתר בקובץ המצורף
חזרתי ושאלתי:
והכיתי (במלרע) כל בכור, יוצא דופן?
הכלל נכון גם בבנין פיעל, כמו וחיכיתי, וגיליתי.
וענה לי:
בפיעל כן
רק בהפעיל זה לא ברור, כפי שכתבתי על והכית / והכיתי
ובמוצש"ק בחוקותי כתבתי:
הבקר דברתי עם בעל הקורא דקהילתינו ועל אתר ציטט לי את הפסוק: ולקחת סולת ואפית אתה, ואפית מלרע למרות שהשורש הוא אפה.
וענה לי:
יפה, ומה שהוא לא יודע שזה שייך לכלל אחר:
מילה מלעילית המסתיימת בהברה פתוחה, הבאה לפני מילה המתחילה באות גרונית - תהפוך מלרע, דוגמאות קלאסיות לכך הן המילים 'למה' ו'אנא / אנה', שהן מטבען מלעיל, ובמקרה שאחריהן מילה הפותחת באות גרונית - הן תוטעמנה מלרע, לכן 'למה ה' תמיד מלרע [כמובן לפי הקרי שזה אדני ולא יקוק].
לכן גם 'והבדילה הפרוכת' - תיבת 'והבדילה' מלרע, אף שבזה אין כלל של ו"ו ההיפוך הגורמת מלרע.
שבתי ושאלתי:
מאידך
ועשית אותה קטרת
ועשית מלעיל.
האם חקרו את הלוגיקה של הכללים?
וענה לי:
נכון
הבעיה בכללים שתמיד יש חריגים, אבל הטעמת מלרע לפני גרונית נפוצה ביותר.
לגבי הלוגיקה קשה לדעת.
בכל אופן לגבי הטעמת מלרע לפני גרונית נהוג להסביר שזה כדי שסוף המילה לא יתערבב עם תחילת המילה הבאה, מכיון שהברה פתוחה ואות גרונית אחריה זה סיבה להתחברות, מעין 'דבקים' כזה.
האם לחכמי פורום הדין ידועה הסבה לכללים ולחריגות?
(אם החכם גולש כאן וניחא ליה שאכתוב את שמו, אדרבא !)
בתחילת פרשת בחוקותי
וּפָנִ֣יתִי אֲלֵיכֶ֔ם וְהִפְרֵיתִ֣י אֶתְכֶ֔ם וְהִרְבֵּיתִ֖י אֶתְכֶ֑ם וַהֲקִימֹתִ֥י אֶת־בְּרִיתִ֖י אִתְּכֶֽם:
כל הפעלים שיש בהם ו ההיפוך בפסוק זה מוטעמים במלרע, חוץ מהמילה וּפָנִ֣יתִי. מה ההבדל?
וענה לי:
שרשי ל"ה בבנין קל מוחרגים מהכלל הזה של הטעמת מלרע בו"ו ההיפוך [וכמדומני שגם בבנין פיעל], ראה למשל 'והייתי' שמוטעם תמיד מלעיל הגם שהו"ו היא להיפוך. וכן כל 'ועשית' שבציוויי עשיית המשכן
הנה עוד דוגמאות מתוכנת הכתר בקובץ המצורף
חזרתי ושאלתי:
והכיתי (במלרע) כל בכור, יוצא דופן?
הכלל נכון גם בבנין פיעל, כמו וחיכיתי, וגיליתי.
וענה לי:
בפיעל כן
רק בהפעיל זה לא ברור, כפי שכתבתי על והכית / והכיתי
ובמוצש"ק בחוקותי כתבתי:
הבקר דברתי עם בעל הקורא דקהילתינו ועל אתר ציטט לי את הפסוק: ולקחת סולת ואפית אתה, ואפית מלרע למרות שהשורש הוא אפה.
וענה לי:
יפה, ומה שהוא לא יודע שזה שייך לכלל אחר:
מילה מלעילית המסתיימת בהברה פתוחה, הבאה לפני מילה המתחילה באות גרונית - תהפוך מלרע, דוגמאות קלאסיות לכך הן המילים 'למה' ו'אנא / אנה', שהן מטבען מלעיל, ובמקרה שאחריהן מילה הפותחת באות גרונית - הן תוטעמנה מלרע, לכן 'למה ה' תמיד מלרע [כמובן לפי הקרי שזה אדני ולא יקוק].
לכן גם 'והבדילה הפרוכת' - תיבת 'והבדילה' מלרע, אף שבזה אין כלל של ו"ו ההיפוך הגורמת מלרע.
שבתי ושאלתי:
מאידך
ועשית אותה קטרת
ועשית מלעיל.
האם חקרו את הלוגיקה של הכללים?
וענה לי:
נכון
הבעיה בכללים שתמיד יש חריגים, אבל הטעמת מלרע לפני גרונית נפוצה ביותר.
לגבי הלוגיקה קשה לדעת.
בכל אופן לגבי הטעמת מלרע לפני גרונית נהוג להסביר שזה כדי שסוף המילה לא יתערבב עם תחילת המילה הבאה, מכיון שהברה פתוחה ואות גרונית אחריה זה סיבה להתחברות, מעין 'דבקים' כזה.
האם לחכמי פורום הדין ידועה הסבה לכללים ולחריגות?