פורום אוצר החכמה

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת ויגש פרק מה
א"ל יוסף שלשה הגרמות גרמוני לבוא מצרים, כתונת הפסים, וחלום אלומות, וחלום השמש והירח.

לשון זו של 'גרמוני', מלשון גרמא, יחידאית היא. לאחר חיפוש ממוחשב לא נמצאה תבה זו בדברי חז"ל והראשונים ז"ל.

האם יתכן לומר שלשון זו שנקט הלקח טוב אודות דברי יוסף בהקשר לביאתו ממצרים, הם בבחינת 'לשון נופל על לשון', לדברי חז"ל בעצם מכירתו של יוסף, 'אמר בכל מקום גרמני [ובבעלי התוספות, גרמוני] מוכר כושי וכאן כושי מוכר גרמני אין זה עבד' (בראשית רבה, פרשת וישב פרשה פו).

ומעתה יתבאר, דיוסף מדגיש שלא היתה מכירתו כדרך העבדים, שהרי גרמוני הוא, ולא הגיע למצרים אלא מכח שלש הגרמות הנ"ל.

נראה לי קצת 'מערכה על הדרוש'.
'גרמוני' היא פשוט הטיה לא מוכרת, כפי שיש הרבה הטיות יחידאיות אצל הקדמונים.

עי' ירושתנו ז' עמ' ש"ט

בקינות לתשעה באב, קטע המתחיל שבת סורו מני. יש: "קולי להשמיע בערב הגרימוני".