פורום אוצר החכמה

תלמוד בבלי מסכת עירובין דף יט עמוד א
מאי דכתיב עברי בעמק הבכא מעין ישיתוהו גם ברכות יעטה מורה; עברי - אלו בני אדם שעוברין על רצונו של הקדוש ברוך הוא, עמק - שמעמיקין להם גיהנם, הבכא - שבוכין ומורידין דמעות כמעיין של שיתין,

לא הבנתי כיצד השיתין - שהם מקום ניסוך היין, נקראים מעין. והלא מעין הוא ענין של נביעה, ומה זה שייך במקום שמנסכין.
נזכרתי בפסוק זה-

יואל פרק ד
וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא יִטְּפ֧וּ הֶהָרִ֣ים עָסִ֗יס וְהַגְּבָעוֹת֙ תֵּלַ֣כְנָה חָלָ֔ב וְכָל־אֲפִיקֵ֥י יְהוּדָ֖ה יֵ֣לְכוּ מָ֑יִם וּמַעְיָ֗ן מִבֵּ֤ית יְקֹוָק֙ יֵצֵ֔א וְהִשְׁקָ֖ה אֶת־נַ֥חַל הַשִּׁטִּֽים:

האם יש כאן סוג של לשון נופל על לשון?

נראה לא כ"כ 'לענין'...

אני רק מזכיר שחילוף ט' ות' מצוי בלשון הקדש.

אני יודע שלחב"ד יש 'בעלות' על הפסוק הזה... סתם סתם.

לענין כתב:מעין הוא ענין של נביעה, ומה זה שייך במקום שמנסכין?

'מעין' כאן משמעו נקב (כן פירש רש"י), כמה דאת אמר: עין של תנור, עין של כירה, עין של כופח.

חילוף ט' ות' מצוי בלשון הקדש.

דוגמה בבקשה!

תמנו - תהלים סד,ז.
פרש"י טמנו.

התעו-אטעיו - ישעיה יט יג.

טפל - תפל , תוי''ט נדרים ו' ד'.

א. ראה ב'מנחת שי', כי הנוסח בספרים של רש"י היה 'טָמְנוּ'.
ב. השורש 'טעה' הוא במקורו ארמי (מקבילו של השורש העברי 'תעה'), וחדר אל השפה העברית בתקופת המשנה.

ביקורת תהיה כתב:השורש 'טעה' הוא במקורו ארמי (מקבילו של השורש העברי 'תעה'), וחדר אל השפה העברית בתקופת המשנה.

יחזקאל יג י
יַ֣עַן וּבְיַ֜עַן הִטְע֧וּ אֶת־עַמִּ֛י לֵאמֹ֥ר שָׁל֖וֹם וְאֵ֣ין שָׁל֑וֹם וְהוּא֙ בֹּ֣נֶה חַ֔יִץ וְהִנָּ֛ם טָחִ֥ים אֹת֖וֹ תָּפֵֽל

.

אכן הא ודאי שיחזקאל דיבר וידע ארמית, ולק"מ.
[נערך מפני הסיבה דלעיל].

לבי במערב כתב:אכן הא ודאי שיחזקאל דיבר וידע ארמית, ולק"מ.

כל עיקר לא באתי אלא להעיר על הנכתב למעלה שנכנס ללשון בתקופת המשנה והראיתי לדעת שכבר בא זכרו בכתבי הקודש, ותו לא מידי.

הן מאותו מוצא ולכן יכולות להתחלף. ולא זו בלבד, אלא ת' מתמזגת בט' בבנין התפעל בדומה לד', כמו לַמִּטַּהֵר שהיה צריך להיות לַמִּתְטַהֵר, כ"ש שראויה להתחלף.

ונטמתם - ונטמטם. ספ''ג דיומא.

הנוסח בספרים שלנו ('וְנִטַּמְטֵם' בגוף שלישי יחיד) שיבוש מובהק, והנכון:

אַל תִּקְרֵי 'וְנִטְמֵתֶם', אֶלָּא 'וְנִטַּמְתֶּם'.

חגי פאהן כתב:הן מאותו מוצא ולכן יכולות להתחלף.

כ"כ הרד"ק בשרש טעה ובשרש נתש, ובתוי"ט סוטה פ"ג מ"ד.

ביקורת תהיה כתב:הנוסח בספרים שלנו ('וְנִטַּמְטֵם' בגוף שלישי יחיד) שיבוש מובהק, והנכון:

אַל תִּקְרֵי 'וְנִטְמֵתֶם', אֶלָּא 'וְנִטַּמְתֶּם'.

כדאי לראות שכתבי היד כבר חלוקים בזה [מה שברור ש'שיבוש מובהק' זה ודאי לא!].
https://bavli.genizah.org/ResultPages/Difference