פורום אוצר החכמה

היות ו'נזלת' היא מילה חדשה, כיצד קראו להפרשת האף לפני כן? האם ניתן לקרוא לזה 'ריר', בהנחה שכל הפרשה מהגוף מכונה ריר? (רר בשרו מזובו) או עדיף 'צואת האף' עפ"י רמ"א? אני בסוגיית 'ואימא מחוטמו' - מקום ששופך, יבמות עה:

עיין תוספות ב"ק ג: ד"ה כיחו וניעו

לענ"ד עדיף ליחת האף
(כי 'צואת האף' נ"ל שהכוונה ביבש)

מקדש מלך כתב:עיין תוספות ב"ק ג: ד"ה כיחו וניעו

יישר כח! ושם הם מפנים לנידה נה: שם נידונים 'מי האף' בהרחבה.

.

הוא על שם הכתוב, כמובן.

לענין כתב:הוא על שם הכתוב, כמובן.

"מיץ אף"?

חגי פאהן כתב:

לענין כתב:הוא על שם הכתוב, כמובן.

"מיץ אף"?

דברי בהודעה שלעיל, נסבו על דברי הרב משנ''נ.
[ולא על עצם שאלת נאשכול, כאשר נראה עתה לעיני הקורא, שאינו רואה את הודעת משנ''נ].

כמדומה שתיבת מיץ במקרא אינה שם עצם אלא פועל.
ולמשל אין דבר כזה לשתות מיץ, אלא מיץ פירות מוציא מי פירות, וכמו בתחילת הפסוק כי מיץ חלב יוציא חמאה.