פורום אוצר החכמה

מיד באותה שעה נתקבצו כל מלכי מזרח, ובאין ומעסים (-מרגיזים?) את המלכים אשר סביבות אברהם, ולא אמר להם דבר עד שנגעו בו בגופו, שנאמר וישמע אברם כי נשבה אחיו

דבגיטין כופין עד שיתן גט ומבטיל ליה למודעיה מפני תיקון העולם ומפני עגונות ומפני עיסוי לפסולות.

ומעושה בגויים אפי' כדין כיון דלאו בני עיסוי נינהו הוי כמו מתנה

ועוד הביאו לו חטים ושעורים וקמח חטים וקלי, רוצה לומר קמח קלי לאכול רטוב, ופול ועדשים וקלי, ר"ל קלי העדשים והביאו עוד דבש וחמאה וצאן לאכול ושפות בקר, והם הגבינות הנעשות מחלב הבקר שהם היותר משובחות, ונקראו שפות לפי שנעשות על ידי עסוי, מגזרת (איוב ל"ג כ"א) ושופו עצמותיו, כל זה הגישו לדוד

וכן הקנוקעות חייבות פי' קנוקעות הוא קמח קלוי נילוש בשמן ואחר לישתו ואפייתו מעסין אותו בידיים ומחזירין אותו קמח המעיסה

שיפה, נגזר מן ישופך ראש וענינו כאן שפשוף החטים ביד בכח כדי שיוסר אבק שעליהן. ובעיטה דריסתו ברגל עד שיתקלף. ור' יוסי אומר כי הבצק לבדו הוא שצריך בעיטה כלומר שמעסין אותו ביד כדרך הבעיטה, והשיפה תהיה בחטים וגם בבצק במנינים הללו.

בס' 'באר מים חיים' (על פירש"י), עה"פ כאשר 'תעשינה' הדבורים, כותב בזה"ל: "תרגום כמא דנתזן, וכן הפותרים לועזי"ן אותו בל"א שטעכי"ן. וכן משמעות רש"י לפום ריהטא שפירש מה הדבורה הזאת כשהיא 'מכה' כו', מיהו אין צריך להוציאו ממשמעות עשייה".
ולענ"ד בודאי הוציאו הפותרים תיבת 'תעשינה' ממשמעות עשייה, ותרגמו אותה מלשון עקיצה (שטעכי"ן), כעין מה שמצינו בפסוק שהיא לשון מיעוך, כתישה, דריסה, וסחיטה. לדוגמא: ושם 'עשו' דדי בתוליהן (יחזקא'ל כג, ג), 'בעשות' ממצרים דדיך (שם ג, כא), הנני 'עשה' את כל מעניך (צפניה ג, יט), 'ועסותם' רשעים (מלאכי ג, כא).
ולכן נקרא 'יין' בשם 'עסיס', כי הוא משקה היוצא ע"י כתישה, כמש"כ רד"ק (מלאכי שם). ומזה באה תיבת 'עיסה' בלשון המשנה (שנעשה ע"י מיעוך וכתישה), ושֵם 'עריסה' בלשון מקרא כגון ראשית עריסותיכם, שהריש נוסף כמו שרביט שבט סרעף סעיף וכדומה (מלבי"ם יחזקא'ל כג, ג).
אח"כ נתגלגלה המילה למשמעות של כפייה כגון 'גט המעושה' (גיטין פח:), 'ניעשייה' דליפוק בפתחא דסמוך לשוקא, 'עשייה' ונפק לשוקא (תענית כד:), עול ולא 'תעשייה' קאמינא (כתובות נג.).
ומתוך דברי הרד"ק (יחזקא'ל כג, ג) למדתי פירוש חדש בדברי הגמרא (גיטין פא., כתובות לו:) "מה 'עשה' לה ערבי זה, מפני שמיעך לה בין דדיה פסלה לכהונה", שאין כאן שני משפטים שונים, אלא כפל הענין במלות שונות, ותיבת 'עשה' מתפרשת כאן מלשון 'מיעוך' – מה 'מיעך' לה ערבי זה? מפני שמיעך לה בין דדיה פסלה לכהונה?!
שמעון באכנער טורונטו

אחד מעיר כתב:כמדומה שמלבד הדוגמה מזכריה
עישוי-עיסוי מקראי הוא בבניין פיעל

לייטנר כתב:עשו דדי, עסותם - פיעל
כל השאר (כולל יחזקאל כג כה) - קל
וק"ל