פורום אוצר החכמה

צדק-צדיק בפתח ולא קמץ?

תוכן כתב:צדק-צדיק בפתח ולא קמץ?

ולמה חכם ולא חכים, גבור ולא גבר?
שם שם ומשקלו, גבר במסלתו ילכון.

אשמח לביאור "נגד-נגיד".

אין ביאור.
שני משקלים הם.
אביב, זריז, חסיד, תמים. אות ראשונה בקמץ. ברבים - אות ראשונה בשווא או בחטף פתח.
אדיר, כביר, ספיר, צדיק. אות ראשונה בפתח, אות שנייה דגושה. ברבים - אות ראשונה בפתח, אות שנייה דגושה.
במשקל הראשון הברה פתוחה והברה סגורה.
במשקל השני מִכְפָּל, שתי הברות סגורות.

בריושמא כתב:אין ביאור.
שני משקלים הם.
אביב, זריז, חסיד, תמים. אות ראשונה בקמץ. ברבים - אות ראשונה בשווא או בחטף פתח.
אדיר, כביר, ספיר, צדיק. אות ראשונה בפתח, אות שנייה דגושה. ברבים - אות ראשונה בפתח, אות שנייה דגושה.
במשקל הראשון הברה פתוחה והברה סגורה.
במשקל השני מִכְפָּל, שתי הברות סגורות.

זו גם הסיבה, לדוגמא, שהצורות הנכונות (הנשמעות הרבה לאחרונה) תַקינוּת, תַקינים עשויות לצרום את האוזן שמצפה לשמוע תְקינוּת, תְקינים עקב הבלבול בין שני המשקלים.

חגי פאהן כתב:אשמח לביאור "נגד-נגיד".

ברד"ק כתוב שהן אותה גזירה.

תוכן כתב:

חגי פאהן כתב:אשמח לביאור "נגד-נגיד".

ברד"ק כתוב שהן אותה גזירה.

ומה המשמעות? למי הנגיד מתנגד?

חגי פאהן כתב:

תוכן כתב:

חגי פאהן כתב:אשמח לביאור "נגד-נגיד".

ברד"ק כתוב שהן אותה גזירה.

ומה המשמעות? למי הנגיד מתנגד?

הוא לא מתנגד, אבל הוא מנגד האיש הפשוט, הכוונה, מעליו.

"נגד" אינו "מעל" אלא "מול".

המלה אסיר נמצאת בשני המשקלים אָסִיר קמץ ללא דגש
אַסִּיר פתח ודגש

סגי נהור כתב:

בריושמא כתב:אין ביאור.
שני משקלים הם.
אביב, זריז, חסיד, תמים. אות ראשונה בקמץ. ברבים - אות ראשונה בשווא או בחטף פתח.
אדיר, כביר, ספיר, צדיק. אות ראשונה בפתח, אות שנייה דגושה. ברבים - אות ראשונה בפתח, אות שנייה דגושה.
במשקל הראשון הברה פתוחה והברה סגורה.
במשקל השני מִכְפָּל, שתי הברות סגורות.

זו גם הסיבה, לדוגמא, שהצורות הנכונות (הנשמעות הרבה לאחרונה) תַקינוּת, תַקינים עשויות לצרום את האוזן שמצפה לשמוע תְקינוּת, תְקינים עקב הבלבול בין שני המשקלים.

לפי מה שכתוב בספרי הדקדוק(וכמו שכמדומה נוהגים התימנים גם היום) ששוא נע נקרא בדרך כלל כפתח(אם לא לפני יוד שנקרא כחיריק או אות גרונית שמקבל ניקודה) אתי שפיר גם "הנשמעות הרבה לאחרונה".
וכמו שכתב באבן עזרא על תיבת ירמיה שמנוקדת בשוא במ' ואנו אומרים בחיריק והציע האבן עזרא כמו שכתבתי(יותר נכון אני הצעתי כמו שהוא כתב) שזה נשאר לנו באותה קריאה המקורית ובירמיה יש יוד אחרי השוא נע ולכן במקור צריך להיקרא כחיריק. ואותו הדבר יש להסביר על תיבת 'נייר' שבמשניות מנוקדת בשוא בנון וכולם אומרים בחיריק.