תג
פורסם: ב' ינואר 18, 2021 7:19 pm
א.
מובא בגמרא (מנחות כט:):
וכתב שם רש"י:
נראה בפשטות לומר שהמילה "תג" פירושה - כתר.
ובאמת מצאנו גם בפרקי אבות (א, יג):
וכתב ע"ז הברטנורא:
וכן בקרב יהודי תימן מכנים בשם "תאג'" לחמשה חומשי תורה, דהיינו 'כתר תורה'.
ב.
והנה לגבי מה שכתב הברטנורא "תגא בלשון ישמעאל כתר"; אי"צ לומר שהמילה תג מקורה בשפת ישמעאל, שהרי מצאנו אותה בשימוש זמן רב קודם למגע בינינו לבין שפת הישמעאלים (וכן אמר לי מומחה גדול לדקדוק ולשפות).
ומי לנו גדול מ-"ספר תאגי" (ובו נאספו מילים בהן יש אותיות בעלות תגים מיוחדים בס"ת וכו') ושגם הוא נקרא ע"ש "תג", ובהקדמתו נכתב:
וככה"נ הוא קדום מאוד (ואכמ"ל).
אכן גם בערבית תאג' הוא כתר (וכמו שכתב הברטנורא), ובאמת את כתר ארם צובא כינו היהודים בערבית "אל תאג'", דהיינו "הכתר".
(וגם בלשונות אחרים מצאנו אזכור למילה זו, וכמו "טאג' מהאל" שהוא ארמון גדול בהודו ומשמעות שמו היא "כתר הארמון").
וא"א בימים אלו שלא להזכיר את מגפת הקורונה שמשוטטת ל"ע ברחובות.
וגם פירוש השם "קורונה" היינו כתר.
וכמו גם המטבע "קרונה" (ר"ל כתר) שנפוץ בכמה מדינות ונקרא ע"ש המנהג לחקוק את שמות המלכים במטבע.
ג.
בפרקי אבות (ד, יג) נאמר:
ויש להקשות שמתחילה אמר ג' כתרים, ולאחמ"כ חזר ואמר שכתר שם טוב עולה על גביהן, וא"כ יוצא שבסך הכל הם ד' כתרים ולא ג'?
ומצאנו בזה כמה הסברים;
יש אומרים שכתר שם טוב הוא חלק מכל השלושה ביחד, כלומר שכל אחד משלושת הכתרים כשהוא בלא שם טוב (רוצה לומר בלא מעשים טובים) - אינו שווה כלום (ועיין ברטנורא ותפארת ישראל).
אך ברמב"ם (שם) הסביר שכתר שם טוב היינו כתר תורה גופא, וכתב:
(וע"ע ר"מ ת"ת פ"ג, ה"א).
ע"כ.
יהי רצון שנזכה לעשות רצונו יתברך, ונראה במהרה בגאולה השלמה ותינשא מלכות ה'.
ויתקיים מקרא שכתוב "וְהָיְתָה לַה', הַמְּלוּכָה".
וכמה שחתם הפייטן:
"וְיִשְׁמְעוּ רְחוֹקִים וְיָבוֹאוּ, וְיִתְּנוּ לְךָ כֶּתֶר מְלוּכָה".
אכי"ר.
מובא בגמרא (מנחות כט:):
אמר רב יהודה אמר רב בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות. אמר לפניו רבש"ע מי מעכב על ידך, אמר לו אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות.
וכתב שם רש"י:
כתרים - כגון התגין דס"ת:
נראה בפשטות לומר שהמילה "תג" פירושה - כתר.
ובאמת מצאנו גם בפרקי אבות (א, יג):
ודאשתמש בתגא, חלף.
וכתב ע"ז הברטנורא:
ודאשתמש בתגא - המשתמש בכתרה של תורה כאדם המשתמש בכליו, חלף ועבר מן העולם. תגא בלשון ישמעאל כתר.
וכן בקרב יהודי תימן מכנים בשם "תאג'" לחמשה חומשי תורה, דהיינו 'כתר תורה'.
ב.
והנה לגבי מה שכתב הברטנורא "תגא בלשון ישמעאל כתר"; אי"צ לומר שהמילה תג מקורה בשפת ישמעאל, שהרי מצאנו אותה בשימוש זמן רב קודם למגע בינינו לבין שפת הישמעאלים (וכן אמר לי מומחה גדול לדקדוק ולשפות).
ומי לנו גדול מ-"ספר תאגי" (ובו נאספו מילים בהן יש אותיות בעלות תגים מיוחדים בס"ת וכו') ושגם הוא נקרא ע"ש "תג", ובהקדמתו נכתב:
הדין ספרא תאגי דאסיק עלי הכהן מן י"ב אבנים שהקים יהושע בגלגל, ומסרו לשמואל, ושמואל מסרו לפלטי בן ליש, ופלטי בן ליש מסרו לאחיתופל, ואחיתופל מסרו לאחיה השילוני, ואחיה השילוני מסרו לאליהו, ואליהו מסרו לאלישע [...]
וככה"נ הוא קדום מאוד (ואכמ"ל).
אכן גם בערבית תאג' הוא כתר (וכמו שכתב הברטנורא), ובאמת את כתר ארם צובא כינו היהודים בערבית "אל תאג'", דהיינו "הכתר".
(וגם בלשונות אחרים מצאנו אזכור למילה זו, וכמו "טאג' מהאל" שהוא ארמון גדול בהודו ומשמעות שמו היא "כתר הארמון").
וא"א בימים אלו שלא להזכיר את מגפת הקורונה שמשוטטת ל"ע ברחובות.
וגם פירוש השם "קורונה" היינו כתר.
וכמו גם המטבע "קרונה" (ר"ל כתר) שנפוץ בכמה מדינות ונקרא ע"ש המנהג לחקוק את שמות המלכים במטבע.
ג.
בפרקי אבות (ד, יג) נאמר:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שְׁלשָׁה כְתָרִים הֵם,
כֶּתֶר תּוֹרָה
וְכֶתֶר כְּהֻנָּה
וְכֶתֶר מַלְכוּת,
וְכֶתֶר שֵׁם טוֹב עוֹלֶה עַל גַּבֵּיהֶן:
ויש להקשות שמתחילה אמר ג' כתרים, ולאחמ"כ חזר ואמר שכתר שם טוב עולה על גביהן, וא"כ יוצא שבסך הכל הם ד' כתרים ולא ג'?
ומצאנו בזה כמה הסברים;
יש אומרים שכתר שם טוב הוא חלק מכל השלושה ביחד, כלומר שכל אחד משלושת הכתרים כשהוא בלא שם טוב (רוצה לומר בלא מעשים טובים) - אינו שווה כלום (ועיין ברטנורא ותפארת ישראל).
אך ברמב"ם (שם) הסביר שכתר שם טוב היינו כתר תורה גופא, וכתב:
אבל כתר שם טוב מגיע מאת התורה, ר"ל ידיעתה והמעשה בה כי בהן יגיע השם הטוב האמיתי.
(וע"ע ר"מ ת"ת פ"ג, ה"א).
ע"כ.
יהי רצון שנזכה לעשות רצונו יתברך, ונראה במהרה בגאולה השלמה ותינשא מלכות ה'.
ויתקיים מקרא שכתוב "וְהָיְתָה לַה', הַמְּלוּכָה".
וכמה שחתם הפייטן:
"וְיִשְׁמְעוּ רְחוֹקִים וְיָבוֹאוּ, וְיִתְּנוּ לְךָ כֶּתֶר מְלוּכָה".
אכי"ר.