פורום אוצר החכמה

מה מקור ופירוש "כמר"?

החתן כמר או הבחור כמר מופיע המון. לא חושב שניתן או צריך למצוא "מקור" כי מדובר בלשון מקובלת בעמך בית ישראל.

ממה שראיתי זה מופיע תמיד [או ברוב מוחלט של המקרים] רק על בחור או חתן. מזה אני מבין שזו פשרה לנתינת תואר כבוד לבחור חשוב או חתן חשוב [או עכ"פ שמוצג ככזה]. לא יכתבו עליו "הרב", וגם לא "מר", אז כותבים "כמר". כמו מר. [מעין "הולך בטל (אינו ישן דמי אלא) כישן דמי...].

יש גם כמוהר כמוהרר וכו'.
אינו אלא כ'בוד מ'ורנו ר'בי/הרב.
והוא מופיע בהקשרים נוספים.

יאיר אתמר כתב:יש גם כמוהר כמוהרר וכו'.
אינו אלא כ'בוד מ'ורנו ר'בי/הרב.
והוא מופיע בהקשרים נוספים.

אכן, אבל לא הגיוני שדוקא לבחורים/חתנים [יהיו מי שיהיו, כתואר קבוע] יכתבו "כבוד מורנו רבי", מה שהרבה ת"ח לא זוכים לתואר כבוד זה. לכן כתבתי את הנ"ל הנלענ"ד.

מסתברא שכ' הדמיון מתייחסת לתואר שלפניו: יניק וחכים כמר.

סגי נהור כתב:מסתברא שכ' הדמיון מתייחסת לתואר שלפניו: יניק וחכים כמר.

א. לא הבנתי מה אמרת.

ב. ראיתי דוגמאות אינספור של "החתן כמר" או "הבחור כמר" בלי שום מילה לפני זה. למשל ברשימת פרענומראנטען.

[על כל הגברים הנשואים באותה רשימה יכתבו ר'. "החתן/הבחור כמר" הוא פשוט ה -ר' של הבחורים. סתם לכתוב "הבחור" אינו משקל ל- ר', כמו שעל נשוי לא כותבים "הנשוי", או "האברך", אלא מכבדים בתואר גנרי ר' כך לבחורים לא כותבים "הבחור" או "החתן" אלא "כמר"].

צופה_ומביט כתב:החתן כמר או הבחור כמר מופיע המון. לא חושב שניתן או צריך למצוא "מקור" כי מדובר בלשון מקובלת בעמך בית ישראל.

בשאלה כזו "מקור" היינו מאיזו שפה היא המלה ואיפה מצאנוה לראשונה, אם בש"ס ומדרשים, או שנכנסה מלעז בימי האחרונים וכו'.

לא זכור לי שנתקלתי אי פעם בש"ס או במדרשים בכינוי "כמר" לבחור. יש "מר" בתור תואר [כבוד, כמו כל "מר" בגמרא] לבן של חכם [מר בריה דרב אשי / דמרימר / דרבינא, מר ינוקא ומר קשישא], ואולי מכאן לקחו לקרוא לבחור שאינו נשוי "כמר", כלומר "אמנם לא נרהיב לקוראו "מר" אבל עכ"פ הוא כמו מר, כמר.

לא ראיתי כינוי זה בראשונים, רק באחרונים. האם בא מלעז? איני יודע.

כמו שבהרב/ ברבי הוא קיצור של בן הרב/ רבי, כך כמר נתקצר מ'כבוד מר'.

ייש"כ! מצינו גם כ"מ (ואח"כ השם).

מה שנכון נכון כתב:כמו שבהרב/ ברבי הוא קיצור של בן הרב/ רבי, כך כמר נתקצר מ'כבוד מר'.

יפה

יאיר אתמר כתב:ייש"כ! מצינו גם כ"מ (ואח"כ השם).

כמדו' ש'כ"מ' הוא לת"ח בדוקא, ופי' כבוד מורנו.

התכוונתי לזה:



מאידך, חיפוש באוצר מעלה גם הצירוף, החתן כמה"ר (ר"י באסאן ועוד), כמוה"ר וכדו'. גם בשטר-תנאים שני באסופות שם (אשר בראשו מופיע <כמ'>) מופיע, בסופו:



באוצר ר"ת של רש"א (בידי מהדו' שביעית) פתרוהו רק: כבוד מורנו רבי, כבוד מעלת רבי, כל מום רע.