פורום אוצר החכמה

גל של אגוזים כתב:בסידור תפלה ישרה - כתר נהורא [המכונה 'ברדיצ'ובר סידור'] יש הערה בעניין זה במקומו.

גל של אגוזים כתב:בסידור תפלה ישרה - כתר נהורא [המכונה 'ברדיצ'ובר סידור'] יש הערה בעניין זה במקומו.

לבי במערב כתב:

גל של אגוזים כתב:בסידור תפלה ישרה - כתר נהורא [המכונה 'ברדיצ'ובר סידור'] יש הערה בעניין זה במקומו.

במהדו"ח, כמובן.

לנדון האשכול - ראה הנסמן ב'סדור רבינו הזקן עם ציונים מקורות והערות' (ראסקין) על־אתר (ע' קכח) הע' 163.


הודעתי הקודמת היתה בטעות, וכוּוְנה על שיבוש אחר - בראש ברכת 'יוצר' דש"ק. ואכ"מ.

לבי במערב כתב:

גל של אגוזים כתב:בסידור תפלה ישרה - כתר נהורא [המכונה 'ברדיצ'ובר סידור'] יש הערה בעניין זה במקומו.

במהדו"ח, כמובן.

צופה_ומביט כתב:ראיתי את ההערה ולא זכיתי להבין.

צופה_ומביט כתב:האם כך נהוג למעשה בחב"ד? הוגים מילה זו "לוֹמֶלך"?

דרומי כתב:דוגמא אחת ידועה..

שים-שלום כתב:אולם בהגלות נגלות כ"י מהרח"ו ז"ל עינא דחזי שפיר שכתב קמץ, ואף ניקד קמץ תחת הל', ושוב לא ניתן לומר כך.

דרומי כתב:אומרים בברכה השישית של ה'שבע ברכות': "שמַח תשמח", ומדייקים שהמ' של "שמח" תהיה בפתח, ונתנו לזה טעם קבלי.

סגי נהור כתב:להעיר שבמקרה זה הנוסח הנאמר אינו מתנגד לכללי הדקדוק.

צופה_ומביט כתב:האם מישהו יודע פשר דבר?

לבי במערב כתב:הרב 'במסתרים': ב'תהלות לא-ל עליון' הוא בכתר, והשאר (לא-ל ברוך, למלך א-ל) הם לכאו' במלכות.
לא אדע לפרש ענין החילוק, אך מסתבר שהוא מטעם הנ"ל.

--
יישר חילם של הכותבים שליט"א דלעיל, מצדיקי הצדיק דמעיקרא.

תא חזי כתב:

שים-שלום כתב:אולם בהגלות נגלות כ"י מהרח"ו ז"ל עינא דחזי שפיר שכתב קמץ, ואף ניקד קמץ תחת הל', ושוב לא ניתן לומר כך.

(ועוד להקשות על "מעתיקי כתביו", שעה שמדובר בכותב הכתבים גופא)

שים-שלום כתב:

תא חזי כתב:

שים-שלום כתב:אולם בהגלות נגלות כ"י מהרח"ו ז"ל עינא דחזי שפיר שכתב קמץ, ואף ניקד קמץ תחת הל', ושוב לא ניתן לומר כך.

(ועוד להקשות על "מעתיקי כתביו", שעה שמדובר בכותב הכתבים גופא)

לכאורה לא היה בידם כת"י מהרח"ו אלא רק העתקות. כיו"ב מצינו בענין "מן כל" בקדיש, שבשעה"כ כתוב "מכל" וכתב רבנו יוסף חיים ברב פעלים (ח"ב סי' יג) דנוסח שעה"כ טעות המעתיק שהיה שגור בפיו מכל, וי"ל מן כל. ועתה שיש בידינו כת"י מהרח"ו לא ניתן לומר כן.

שים-שלום כתב:סידור שים שלום

במסתרים כתב:נראה כמשחק מלים. הרח"ו כתב מפורש קמץ ואתה הסיבות את דבריו לקרי וכתיב, ואין לזה שחר כיון שכתב שכן צ"ל ע"פ דקדוק (ולא ע"פ סוד) ע"כ כוונתו על האמירה.

לבי במערב כתב:חיפוש

שים-שלום כתב:עיין בדברי הרה"ק ממונקאטש שהבאתי ותרווה נחת. תמוה לבטא "לומלך".

שים-שלום כתב:תמוה לבטא "לומלך".

תא חזי כתב:דעת הרה"ק ממונקאטש

סגי נהור כתב:

דרומי כתב:אומרים בברכה השישית של ה'שבע ברכות': "שמַח תשמח", ומדייקים שהמ' של "שמח" תהיה בפתח, ונתנו לזה טעם קבלי.

להעיר שבמקרה זה הנוסח הנאמר אינו מתנגד לכללי הדקדוק.

בן ראובן כתב:היכן מצינו שינוי ניקוד לפני אות גרונית במקור מוחלט?

במסתרים כתב:

בן ראובן כתב:היכן מצינו שינוי ניקוד לפני אות גרונית במקור מוחלט?

(איני יודע פירוש מינוח זה.) האם שייך לכאן "לשלַח איש את עבדו", "ושלַח רצוצים חפשים"?

לבי במערב כתב:

צופה_ומביט כתב:ראיתי את ההערה ולא זכיתי להבין.

ראה בשעה"כ הנסמן שם (פ"ז סק"ט). [כעי"ז גם ב'עזרת אבותינו'].

1. אדרבה, כעת גדלה קושייתי. כי ממה שמביא שם נראה להדיא שניקוד הל' אינו מטעם נסתר וסוד, אלא להדיא הוא מטעם דקדוק וכוונת פשט פירוש המילות, וא"כ הדרקל"ד שיש לנקדו בפתח ולא בקמץ, שלא שמענו מימינו ניקוד כזה.
2. את הדיוק מהשוואת הלמדין [לאל - למלך] איני מקבל, מתנצל.
3. לא זכיתי להבין את מה שהובא שם משער הכוונות שאם יהיה ל' של "לאל" נקוד בשווא אז יהיה פירושו "לאל של ברוך". כל ההבדל בניקוד הל' הוא האם יהיה מדובר על האל הידוע ועליו לומר שהוא ברוך, או בלשון סתמית "אל" ועליו לומר שהוא ברוך. אבל "של" - מאן דכר שמיה. וצע"ג.

וראה גבי 'ה' מלך', ב'סדור רבינו הזקן' הנ"ל ע' קטז הע' 101.

מה שהבאת משם הוא להדיא שיש ללכת לפי הדקדוק ולא לשבש הקריאה במילה זרה שאין לה פירוש כלל, ומש"כ האר"י פתח פירושו קמץ, ועולה מכאן כדברי רז"ה שהובאו בסידור כתר נהורא הנ"ל. האם הבאת ראיה לסתור?

צופה_ומביט כתב:מה שהבאת משם הוא להדיא שיש ללכת לפי הדקדוק ולא לשבש הקריאה במילה זרה שאין לה פירוש כלל, ומש"כ האר"י פתח פירושו קמץ, ועולה מכאן כדברי רז"ה שהובאו בסידור כתר נהורא הנ"ל. האם הבאת ראיה לסתור?[/color]