פורום אוצר החכמה

בפרשת השבוע [פרשת שמיני. ויקרא י, ד] על המילה 'ויקראו' ישנם שני טעמים. הדבר שכיח בספרי אמ"ת, אך האם ישנו כזה בתורה פעם נוספת?

זה ינחמנו ממעשה ידינו
קרבו שאו את אחיכם

גם יש כמ"פ קדמא ואזלא בתיבה אחת, וכן מאיילא ואס"ף.

ייש"כ על מהירות התגובה
אני מצאתי בינתיים מאמר שדן על פסוק בעל שלושה מופעי טעמים כפולים
אני מצרף זאת למי שמעוניין

א מבקש כתב:הדבר שכיח בספרי אמ"ת

אם הכוונה ל'רביע־מוגרש' או 'עולה־ויורד', כמדומני שהם טעמים בפ"ע המסומנים באופן זה (וכ'תרי־פשטין', או 'קדמא־קטֹן').

א מבקש כתב:מאמר שדן על פסוק בעל שלושה מופעי טעמים כפולים

מה?! אין קשר לנדו"ד. שם מיירי בחילוקי טעם עליון ותחתון.

ליבי במערב כתב
א מבקש כתב:
מאמר שדן על פסוק בעל שלושה מופעי טעמים כפולים
מה?! אין קשר לנדו"ד. שם מיירי בחילוקי טעם עליון ותחתון.

נכון צודק במאה אחוז.

ראה תורת הקורא פ' בראשית בהע'
וראה ייבין כא"צ ניקודו וטעמיו עמ' 232 והלאה
וראה פה

אצ"ל שאין קשר לטעמי אמ"ת

לבי במערב כתב:גם יש כמ"פ קדמא ואזלא בתיבה אחת, וכן מאיילא ואס"ף.

הרב א במקש ודאי מכוין לשני טעמים מפסיקים בתיבה אחת, דבר שבאמת נדיר ביותר, ותמיד יבואו שניהם באותה הברה.
להבדיל מטעם מפסיק שקדם לו משרתו באותה תיבה, שתמיד יבוא הטעם המשרת בהברה מוקדמת, ובסוג זה נמנים קדמא ואזלא, ומאיילא ואס"פ, שהבאת, ולאלה יש להוסיף מונח וז"ק (שהוא הזוג השכיח ביותר מסוג זה), מרכא ותביר, מרכא וטפחא, מונח ופזר, מונח ורביעי.
ומצאנו גם שני משרתים בתיבה אחת (בהברות נפרדות כנ"ל), כגון קדמא ומרכא, קדמא ומהפך.

לבי במערב כתב:

א מבקש כתב:הדבר שכיח בספרי אמ"ת

אם הכוונה ל'רביע־מוגרש' או 'עולה־ויורד', כמדומני שהם טעמים בפ"ע המסומנים באופן זה (וכ'תרי־פשטין', או 'קדמא־קטֹן').

מה שכתבת לגבי רביע־מוגרש ועולה־ויורד, ודאי שכן הוא, אך לא זה וזה ששני הסימנים משמשים ביחד להורות את ניגון הטעם, כהרי ה"תרין פשטין", ששם רק השני הוא ה"פשטא" באמת, המורה על נגינת הטעם, אלא שהוסיפו הסופרים פשטא על האות המוטעמת להורות על מיקום ההטעמה שלא יטעו לקרוא את התיבה מלרע.

לסו"ד - אמת (וכ"ה ב'קדמא־קטֹן', וכמשנ"ת בסמוך), אלא שחפצתי להמחיש עבור מי שאינו בקיא בטעמי אמ"ת.
במחשבה חוזרת: המחשה טובה יותר היא בטעמי התלישא ומיקומם הכפול בתיבה.