חלא בר חמרא כתב:לפי זה יומתק הפסוק בעמוס פרק ג' י"ב 'בדל אוזן' שתרגומו 'חסחוס דאוזן'. כי הלשון 'בדל' משתמע כמו גדר המבדיל בין שטח לשטח. וקאי על התנוך המדובר.
אבל עיקר פירושך תמוה בעיני, מי פירש 'אנך' מלשון גדר? ולא מצינו אלא שפירשוהו מלשון עופרת, ו'חומת אנך' פירושה חומת עופרת, אבל לדבריך יהיה 'חומת אנך' כמו 'חומת גדר'? אתמהה.
במקרא השני: הִנְנִ֨י שָׂ֤ם
אֲנָךְ֙ בְּקֶ֙רֶב֙ עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל - לֹֽא־אוֹסִ֥יף ע֖וֹד
עֲב֥וֹר לֽוֹ. הרי שם אין חומה נזכרת. רש"י מפרש: על חומת אנך - "על שורא דדינא" (ת"י). וכן פתר דונש (ע' 24 - 25 ): אנך לשון ערבי הוא: חוט קו משקולת העופרת , אשר בה יבנו בוני חומה ליישר הדימוס.
אף כאן הוא לשון קו משקולת משפט (ע"פ יש' כח , יז). ע"כ. ברבים מן המפרשים מפורש עוד, כי "אנך" לשון "קו" מידה וקו משקולת, אף בלא להזכיר מין העופרת.
מכאן לעניינינו, קו מידה היינו מחיצה המבדלת.