פורום אוצר החכמה

בפרשתן (דברים כ כ) רַק עֵץ אֲשֶׁר תֵּדַע כִּי לֹא עֵץ מַאֲכָל הוּא אֹתוֹ תַשְׁחִית וְכָרָתָּ וּבָנִיתָ מָצוֹר עַל הָעִיר אֲשֶׁר הִוא עֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה עַד רִדְתָּהּ, תרגם אונקלוס על אתר "עד דתכבשה". וכן ביאר רש"י "לשון רדוי שתהא כפופה לך".

ולא ידעתי מה הכריחם לבאר כן [ועי' למפרשים כפשוטו עד שתרד תחתיך].
עוד לא הבנתי, שלדבריהם שהוא לשון רידוי, היה לו לומר עד רדתך, שהרי אתה היהודי הינך רודה בהם, ולא הם רודים בך?

כמדומני שתלוי [גם] בניקוד, במפיק ה"א שבסוף המילה. ובנית מצור על העיר... עד רדתהּ = עד שתרדה אתה בה. [כאומר: "למד חוברת זו עד שיננתהּ" = עד שתשנן אותה]. וגם זה פשט הלשון לפחות כמו המפרשים עד שתרד תחתך.

אם ניקוד, היה צ"ל בשווא תחת הרי"ש ובחיריק תחת הדל"ת.

בכל אופן ברור שרש"י ואונקלוס פירשו מילה זו משורש רד"ה ולא משורש יר"ד. וראה גם דברים כ"ח נ"ב: "והצר לך בכל שעריך עד רדת חומותיך הגבוהות והבצורות אשר אתה בוטח בהן". והוא אותו עניין כמו כאן, וגם שם פירשו רש"י ואונקלוס באותו אופן.

תכ"ד, יתכן שאתה צודק. עדיין טעון אני עיון נוסף.
ומכל מקום, מה הכריחו לרש"י לבאר כן?