פורום אוצר החכמה

אני מחפש מילה בלשון מקרא טהורה עבור למוהל הצמחים, נשמת אפם של העצים. נראה שהמילה "שרף" נושאת משמעות זו, אך היא ארמית ולא מכתבי הקודש. המילה "צרי" מופיעה פעמים רבות בתנ"ך, אך נראה כי היא מתייחסת לשרף הריחני שנמשך במיוחד מעץ בלסם [בשמת, אפרסמון (הערה: בלסם נשמע באופן חשוד כמו בושם)]. שים לב שרבן שמעון בן גמליאל אכן משווה אותם באמירת "הצרי אינו אלא שרף", אך מסייג את ההשוואה מיד בהוספת "הנוטף מעצים הקטף". הקטף מתפרש בדרך כלל כבלסם, כנ"ל.

שורה התחתונה: האם יש מונח כללי למוהל העצים, הנוזל הפנימי שמפיץ תזונה בכל צמח על פני כדור הארץ?

ר_חיים_הקטן כתב:חכם אחד שאלוני:

אני מחפש מילה בלשון מקרא טהורה עבור למוהל הצמחים, נשמת אפם של העצים. נראה שהמילה "שרף" נושאת משמעות זו, אך היא ארמית ולא מכתבי הקודש. המילה "צרי" מופיעה פעמים רבות בתנ"ך, אך נראה כי היא מתייחסת לשרף הריחני שנמשך במיוחד מעץ בלסם [בשמת, אפרסמון (הערה: בלסם נשמע באופן חשוד כמו בושם)]. שים לב שרבן שמעון בן גמליאל אכן משווה אותם באמירת "הצרי אינו אלא שרף", אך מסייג את ההשוואה מיד בהוספת "הנוטף מעצים הקטף". הקטף מתפרש בדרך כלל כבלסם, כנ"ל.
שורה התחתונה: האם יש מונח כללי למוהל העצים, הנוזל הפנימי שמפיץ תזונה בכל צמח על פני כדור הארץ?

אני לא יודע מילה כזו בלשון המקרא, אבל אולי אחד מחברי הפורום יודע...

נטף – הוא צרי, ועל שם שאינו אלא שרף הנוטף מעט מעצי הקטף קרוי: נטף, ובלעז גוּמָא, והצרי קורין לה טְרְיאקלא.