קִמּוּץ גָּדוֹל וְהוּא קָמַץ, וְקִמּוּץ בֵּינוֹנִי וְהוּא חוֹלֶם, וְקָטָן וְהוּא שׁוּרֻק, וּפְתִיחָה גְדוֹלָה וְהוּא פַּתָּח, וּקְטַנָּה וְהוּא סְגוֹל, וְשֶׁבֶר גָּדוֹל וְהוּא צֵירֵי, וְקָטָן וְהוּא חִירֶק.
אני מניח שהנושא מוכר וידוע לבעלי הדקדוק, ואני לא זכיתי לו. [כל שכן לתורת ההגה/פונולוגיה שכותב שם ריה"ל, שנפלאה ממני]. לכן אני שואל:
בחלק קימוץ הפה הכל מובן. כמובן כתוב כאן קמץ נהגה O, ושהגיית חולם היא קימוץ פה פחות מקמץ, ושורוק פחות מחולם. כמדומה שכל זה מתאים להגיית יהודי תימן.
הצירי והחיריק נעשים ב"שבירת" הפה, כלומר ממוצע בין קימוץ לפתיחה, והשבירה של הצירי גדולה משל החיריק [שהגייתו קרובה יותר לפה נח].
אבל בחלק הפתיחה, כתוב כאן שסגול הוא פתיחה. ושהיא קטנה, דרגה מתחת פתח.
מה זה אומר לגבי הגיית הסגול?
האם מוכיח את הגיית יהודי תימן שהיא קרובה לפתח? [אמנם כמדומה שהם הוגים אותה כפתח גמור, וזה בוודאי צ"ע].
או שהיות שהיא פתיחה קטנה יותר מפתח - היא כבר קרובה לשבר הגדול של צירי?
או ששניהם חד/אמת?