תפל ולבן (דברים א, א) = תפלו לבן?

[אברהם]

בעבר התפרסם במוסף 'קולמוס' מאמר על דרך דרשה שנהגו בה חז"ל, להזיז אות מסוף תיבה אחת לתחילת התיבה הבאה או להיפך.

דוגמא אחת אני זוכר משם, והיא בפרשתנו עה"פ 'ובין תפל ולבן', שדרשו חז"ל שתפלו על המן שהיה לבן, ולכאו' איך מתיישב זה בלשון הפסוק 'תפל ולבן', וביארו במאמר שם שחז"ל דרשו חלוקת התיבות כאילו האות וי"ו שבתחילת 'ולבן' שייכת לסוף תיבת 'תפל', באופן שיש לקרוא 'תפלו לבן'.

אני מחפש דוגמאות נוספות או מקורות לצורת דרשה זו.
או היכול להעלות מאמר זה מארכיונו וכדו' תבוא עליו ברכה.

[לייטנר]

"ויחלטו הממנו..." במלכים

[אברהם]

יישר כח!

יש דוגמאות נוספות?

[חכם באשי]

ר' ראובן מרגליות (כדומני בספרו המקרא והמסורה) הקדיש מאמר לתופעה שאות אחת עולה לכאן ולכאן. לא בדיוק מה שאתה מחפש, אבל קרוב.

[אריסמנדי]

'מרוח אשך' - מראיו חשוכין (=מרוא/מראו חשך).

[לייטנר]

ר' ראובן מרגליות (כדומני בספרו המקרא והמסורה) הקדיש מאמר לתופעה שאות אחת עולה לכאן ולכאן. לא בדיוק מה שאתה מחפש, אבל קרוב.

על כך כבר כתב הנצי"ב בהקדמתו להעמק דבר, ובפירושו מביא עוד מקומות כאלה.

[איש_ספר]

viewtopic.php?f=7&t=11559#p108851

[היא שיחתי]

בעבר התפרסם במוסף 'קולמוס' מאמר על דרך דרשה שנהגו בה חז"ל, להזיז אות מסוף תיבה אחת לתחילת התיבה הבאה או להיפך.

דוגמא אחת אני זוכר משם, והיא בפרשתנו עה"פ 'ובין תפל ולבן', שדרשו חז"ל שתפלו על המן שהיה לבן, ולכאו' איך מתיישב זה בלשון הפסוק 'תפל ולבן', וביארו במאמר שם שחז"ל דרשו חלוקת התיבות כאילו האות וי"ו שבתחילת 'ולבן' שייכת לסוף תיבת 'תפל', באופן שיש לקרוא 'תפלו לבן'.

אני מחפש דוגמאות נוספות או מקורות לצורת דרשה זו.
או היכול להעלות מאמר זה מארכיונו וכדו' תבוא עליו ברכה.

דנו בזה התוספות בסנהדרין ד:

לטטפת לטטפת לטוטפות. תימה דלא כתיב וי"ו בין פ"א לתי"ו בכולהו ויש מפרשים משום דכתיב ולטוטפת וגורעין וי"ו דבריש התיבה ומוסיפין בסוף התיבה ודורשין כדאשכחן בפרק ב' דזבחים (דף כה.) ולקח מדם הפר דם מהפר יקבלנו ובריש יש נוחלין (ב"ב דף קיא:) דרשינן ונתתם את נחלתו לשארו נחלת שארו לו וקשה דבפרק הזהב (ב"מ דף נד:) אמר גבי הקדש כתיב ויסף חמישית אע"ג דכי שקלת לוי"ו דויסף ושדית ליה אחמישית סוף סוף הוו ליה חמישיתו ולא נימא לשדיה בין יו"ד לתי"ו דהוה חמישיות משמע דבאמצע תיבה אין מוסיפין ומיהו אשכחן בפרק מומין אלו (בכורות ד' מד:) גבי מרוח אשך דתנן ר' חנינא בן אנטיגנוס אומר שמראיו חשוכין ומפרש בגמרא דגורעין ח' ממרוח . ושדינן אאשך ואל"ף דאשך שדינן אמרוח וקרי ביה מראו חשך ובירוש' איכא פלוגתא דר' אמי בשם ר' יוחנן אמר גורעין לדרוש מתחלת הפרשה לסופה פירוש מתחלת התיבה לסופה ור' יוחנן בשם ר' ירמיה אמר אפי' באמצע תיבה ור"ת מפרש דוי"ו דולטוטפת דריש וה"ג לטטפת לטטפת ולטוטפת הרי כאן ד' ואע"ג דר"ש לא דריש וי"ו וי"ו למ"ד דריש כדאמרי' בהערל (יבמות דף עב:) גבי והנותר:

אני מניח שאם תחפש שם תמצא עוד ראשונים

[לייטנר]

היא שיחתי,
שים לב שמה שהבאת אינו קשור לסגנון הדרשה שמדובר באשכול, אע"פ שכמובן יש דמיון.

[היא שיחתי]

היא שיחתי,
שים לב שמה שהבאת אינו קשור לסגנון הדרשה שמדובר באשכול, אע"פ שכמובן יש דמיון.

ראשית, בתוספות יש את הדיון העקרוני של לקיחת אות והעמדתה במקום מחודש, תוספות דנים בזה במספר וריאציות שונות ואין מקום לחלק ולומר שדווקא ה"תפלו לבן" יהיה שונה
שנית בין הדוגמאות מביאים התוספות את מרוח אשך שהביאו כאן כבר, ואין מקום לחלק בין לקיחת אות אחרונה של מילה ראשונה לבין לקיחת אות ראשונה של מילה אחרונה
וכאמור התוספות קשרו הכל בחבילה אחת

[אברהם]

תודה גדולה לכל המסייעים!

והנה התוצאה בקובץ המצורף אות ג'.

[לייטנר]

היא שיחתי,
שים לב שמה שהבאת אינו קשור לסגנון הדרשה שמדובר באשכול, אע"פ שכמובן יש דמיון.

ראשית, בתוספות יש את הדיון העקרוני של לקיחת אות והעמדתה במקום מחודש, תוספות דנים בזה במספר וריאציות שונות ואין מקום לחלק ולומר שדווקא ה"תפלו לבן" יהיה שונה
שנית בין הדוגמאות מביאים התוספות את מרוח אשך שהביאו כאן כבר, ואין מקום לחלק בין לקיחת אות אחרונה של מילה ראשונה לבין לקיחת אות ראשונה של מילה אחרונה
וכאמור התוספות קשרו הכל בחבילה אחת

אמנם, גם 'מרוח אשך=מרוא חשך' אינו מתאים בדיוק, אך עדיין הדמיון גדול יותר. שים לב, שהחיבור היפה בביטוי זה אינו שינוי האותיות, אלא המצלול הזהה.

אברהם, ייש"כ!
לנצי"ב יש תורה שלמה על ההבדל בין 'דיבור אל' ל'דיבור עם'.

[היא שיחתי]

אברהם
ייש"כ
בדומה לפירושך בטעם לובן המן כתב המעגלי צדק (פאנט) בפרשת דברים