ארי שבחבורה כתב:"וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סולת לושי ועשי עוגות" (בראשית יח,ו)
לכאורה נראה שהמילה "לושי" מיותרת - שהרי זה מובן מאליו שכדי לעשות עוגות צריך ללוש? ומאי שנא משלבים אחרים בעשית עוגות שאברהם לא הזכיר בדבריו כגון נתינת המים לקמח האפיה וכיו"ב? וצ"ע.
שפה ברורה כתב:על דרך הפשט, היה אפשר לומר שהיה שם עיסה שנילוש מאתמול, ואברהם ציוה שלכבוד האורחים תעשה עיסה מחדש
עשוי לנחת כתב:ארי שבחבורה כתב:"וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סולת לושי ועשי עוגות" (בראשית יח,ו)
לכאורה נראה שהמילה "לושי" מיותרת - שהרי זה מובן מאליו שכדי לעשות עוגות צריך ללוש? ומאי שנא משלבים אחרים בעשית עוגות שאברהם לא הזכיר בדבריו כגון נתינת המים לקמח האפיה וכיו"ב? וצ"ע.
ראה חזקוני שמשמע שבא להדגיש לה 'לושי' - ומיד בסמוך לזה - 'ועשי עוגות' - 'לפי שהיו נחפזים לדרכם לעשות שליחותם, ולא יכלו להתמהמה עד שתחמיץ'.
נרו יאיר כתב:ובשביל מה שלש סאים קמח סולת? מה רע בלהגיד "עשי עוגות"?
ארי שבחבורה כתב:שפה ברורה כתב:על דרך הפשט, היה אפשר לומר שהיה שם עיסה שנילוש מאתמול, ואברהם ציוה שלכבוד האורחים תעשה עיסה מחדש
על דרך הפשט את זה ניתן ללמוד מתחילת דבריו "שלוש סאים קמח סולת".
ארי שבחבורה כתב:"וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סולת לושי ועשי עוגות" (בראשית יח,ו)
לכאורה נראה שהמילה "לושי" מיותרת - שהרי זה מובן מאליו שכדי לעשות עוגות צריך ללוש? ומאי שנא משלבים אחרים בעשית עוגות שאברהם לא הזכיר בדבריו כגון נתינת המים לקמח האפיה וכיו"ב? וצ"ע.
אוצר החכמה כתב:זה שייך בכיבוד אב (וגם שם צ"ע) אבל כאן עיקר המצווה הכנסת אורחים ומצווה כמוהו .
שייף נפיק כתב:אולי על דרך המעשה בהגרי"ז שציווה לבתו לעשות תה ואמר לה את כל השלבים של עשיית התה שיהיה לה מצווה אל כל פרט. וה"נ.
דרומי כתב:יש דיעות שעצם הוספת המים היא בגדר לישה (ראה או"ח סי' שכא בסופו), ואתי שפיר.
קראקובער כתב:שייף נפיק כתב:אולי על דרך המעשה בהגרי"ז שציווה לבתו לעשות תה ואמר לה את כל השלבים של עשיית התה שיהיה לה מצווה אל כל פרט. וה"נ.
אדרבה, זה רק מחזק השאלה למה הוא לא אמר גם להוסיף מים ואם כבר מחפשים תירוצים בריסקאים במדרש מבואר שזה היה ביום טוב והדגיש שהקמח תקחי מהמוכן ורק מלישה ואילך אפשר היום.
אוצר החכמה כתב:קראקובער כתב:שייף נפיק כתב:אולי על דרך המעשה בהגרי"ז שציווה לבתו לעשות תה ואמר לה את כל השלבים של עשיית התה שיהיה לה מצווה אל כל פרט. וה"נ.
אדרבה, זה רק מחזק השאלה למה הוא לא אמר גם להוסיף מים ואם כבר מחפשים תירוצים בריסקאים במדרש מבואר שזה היה ביום טוב והדגיש שהקמח תקחי מהמוכן ורק מלישה ואילך אפשר היום.
זה לא כל כך מובן כי חשב שהם גויים ואיך הכין ביו"ט לצרכם בלבד?
ארי שבחבורה כתב:"וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סולת לושי ועשי עוגות" (בראשית יח,ו)
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 87 אורחים