האם באמת לא הלבינה תמר את פניו של יהודה?

[ארפכשד]

זכורני דכד הוינא טליא דהוא לפי שנים מועטות
שמוע שמעתי לבאר ע"פ דקדוק הפסוק והיא שלחה וגו' ותאמר וגו' שהיא שלחה ב' שליחים הא' אמר לאיש אשר אלה לו והא' הביא את החותמת וכו' ואמר הכר נא והשלוחים לא ידעו זמ"ז רק יהודה ידע את הדבר.

[מיללער]

התוס' בסוטה י: ד"ה נוח לו הקשו למה לא חשיב המלבין פני חברו בהדי ג' עבירות שעומדים בפני פקוח נפש ועיי"ש מה שתירצו.

לכאורה לפי"ד הגמ' ב"מ נח: המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים, א"כ זהו גופא הטעם שעומד בפני פקוח נפש כי הוא מאביזרייהו דשפיכת דמים?

[קאצ'קלה]

מענין לענין באותו ענין,
מדוע 'עז והדר' לא תקנו את הט"ס הברורה שנפלה במהר"ם שיף: 'חירם' במקום 'חירה'??

לא בטוח שעוז והדר התיימרו אי פעם לתקן את נוסח המפרשים שבסוף המסכת.

'עוז והדר' כן התיימר לתקן את נוסח מהר"ם שיף על פי דפוסיו הראשונים, כפי שהצהירו במפורש ב'דבר אל הלומד' שבראש המסכתות.
והנה בדיקה במהר"ם שיף דפוס ראשון (המבורג תצ"ז; מצוי באוצה"ח) ודפוס שני (המבורג תק"ז; מצוי באוצה"ס שלי) מעלה, שבשניהם נדפס חיר', לא חירם! וברור הפענוח: חירה!
[עוד לא למדתי איך לצרף קבצים לכאן, וחבל.]

[אוצר החכמה]

זכורני דכד הוינא טליא דהוא לפי שנים מועטות
שמוע שמעתי לבאר ע"פ דקדוק הפסוק והיא שלחה וגו' ותאמר וגו' שהיא שלחה ב' שליחים הא' אמר לאיש אשר אלה לו והא' הביא את החותמת וכו' ואמר הכר נא והשלוחים לא ידעו זמ"ז רק יהודה ידע את הדבר.

אני חשבתי לפרש לפי הניקוד לאיש אשר אלה לו שנקוד בשווא ולא בקמץ. שהפירוש הפשוט של דבריה היא לאדם חשוב שיש לו מטה ופתילים וחותמת אנכי הרה. והכר נא פירושו תכיר למי היינו לאיזה סוג אדם. וכאומרת כיוון שאני הרה לאדם חשוב לא מיקרי זנות שלא לפי כבודך, ולכן איני צריכה למות.

[שיף]

מענין לענין באותו ענין,
מדוע 'עז והדר' לא תקנו את הט"ס הברורה שנפלה במהר"ם שיף: 'חירם' במקום 'חירה'??

לא בטוח שעוז והדר התיימרו אי פעם לתקן את נוסח המפרשים שבסוף המסכת.

'עוז והדר' כן התיימר לתקן את נוסח מהר"ם שיף על פי דפוסיו הראשונים, כפי שהצהירו במפורש ב'דבר אל הלומד' שבראש המסכתות.
והנה בדיקה במהר"ם שיף דפוס ראשון (המבורג תצ"ז; מצוי באוצה"ח) ודפוס שני (המבורג תק"ז; מצוי באוצה"ס שלי) מעלה, שבשניהם נדפס חיר', לא חירם! וברור הפענוח: חירה!
[עוד לא למדתי איך לצרף קבצים לכאן, וחבל.]

הם תיקנו ע"פ הדפוס הראשון שכתב את המילה בשלמות ושם נדפס [בטעות] 'חירם'

[קאצ'קלה]

'עוז והדר' כן התיימר לתקן את נוסח מהר"ם שיף על פי דפוסיו הראשונים, כפי שהצהירו במפורש ב'דבר אל הלומד' שבראש המסכתות.
והנה בדיקה במהר"ם שיף דפוס ראשון (המבורג תצ"ז; מצוי באוצה"ח) ודפוס שני (המבורג תק"ז; מצוי באוצה"ס שלי) מעלה, שבשניהם נדפס חיר', לא חירם! וברור הפענוח: חירה!

הם תיקנו ע"פ הדפוס הראשון שכתב את המילה בשלמות ושם נדפס [בטעות] 'חירם'

וקאצ'קלה לא יבין את זאת!