רועים בשכם

[נחום וואהלינער]

בפרשתן מצינו שבני יעקב הלכו לרעות את צאן אביהן בשכם. וקשה לי כבר כמה שנים, למה התרחקו כ"כ ממושבם בחברון שהיה מרחק רב [ובפרט בשנים קדמוניות] משכם.

ראיתי כבר כמה תשובות בדבר ממפרשי התורה אבל עדיין לא ניחא לי [יש שתירצו שהלכו לשם משום שלא רצו לפשוט ידיהם בגזל משא"כ בשכם הלא שם היה נחלץ אביהם. וע"ז קשה לי א. הלא יעקב אבינו ברח משם מפני פחד נקמה (ע"ז אפשר לתרץ שאחרי שראו שהיה חיתת אלקים לא פחדו כבר) ב. לא מסתבר לומר שלא היה מרעה להם בחברון דא"כ איפה אכלו בהמותיו של יצחק. ג. איפה אכלו הבהמות בהליכתן מחברון ועד שכם, ואם היה מרעה בדרך אז למה לא נשארו אלא הרחיקו לכת. ד. ליעקב לא היה האפשרות לקנות שטח סביבות חברון [חברון עצמו הרי הוא מלא טרשים] הרי היה עשיר גדול.]

התירוץ הפשוט הוא שכך גזר הקב"ה כדי שיכלו לעשות מה שעשו הרחק מעיני אביהם אבל למעשה צריכין לדעת מה חשבו מה חשב יעקב אבינו.

ואם כבר שואלים אפשר להקשות עוד משבוע שעבר, יעקב ענה לעשו שלא יכול לילך אתו להר שעיר משום "ודפקים יום אחת ומתו כל הצאן" לכאורה לעשו גם היה לו הרבה צאן ממה ששלך לו יעקב במתנה ולבסוף קיבלם

[אוצר החכמה]

חברון עצמה מפורש ברש"י שהיא אדמת טרשים. וכנראה לא היתה ראוייה כ"כ למרעה.

[נחום וואהלינער]

חברון עצמה מפורש ברש"י שהיא אדמת טרשים. וכנראה לא היתה ראוייה כ"כ למרעה.

עניתי ע"ז "סביבות חברון" והטעם משום שחברון מלא טרשים
עיין בכל נוסח השאלה

[המעיין]

אם כבר שואלים אפשר להקשות עוד משבוע שעבר, יעקב ענה לעשו שלא יכול לילך אתו להר שעיר משום "ודפקים יום אחת ומתו כל הצאן" לכאורה לעשו גם היה לו הרבה צאן ממה ששלך לו יעקב במתנה ולבסוף קיבלם

עשו הלך מהר ושומרי הצאן הלכו לאט. ולכן אמר יעקב הלא הצאן והבקר עלות עלי מוטלות עלי ואיני מוסר ביד אחרים.

[המעיין]

חברון עצמה מפורש ברש"י שהיא אדמת טרשים. וכנראה לא היתה ראוייה כ"כ למרעה.

עניתי ע"ז "סביבות חברון" והטעם משום שחברון מלא טרשים
עיין בכל נוסח השאלה

כך הדרך שבמקומות שיש מעט מרעה אפשר רק לעבור כי די במה שיש ליום אחד של המעבר. אבל כשמגיעים למקום מרעה רב שם נשארים זמן ארוך כי יש די.

[נחום וואהלינער]

ומה עשו אברהם ויצחק ולהבדיל שאר תושבי חברון כולם הרחיקו לאזור שכם [נסיעה של איזה ימים לבהמות] כדאי לאכול, זה בכלל לא עולה על הדעת, והראיה שכבר יש מקדמונים ששואלין ע"ז

[לייטנר]

שתי תשובות בדבר:

א. ייתכן שהרעייה באזור שכם נועדה לשמר את חלקת השדה שקנה יעקב.

ב. ממרחק אביא לחמי. סיפר האריכאולוג אדם זרטל לפי תומו (בספרו עם נולד, עמ' 270-1) בלא שקישר ידיעה זו לתנ"ך כלל:

ב1996 היינו עדים לנדידתו של עדר גמלים גדול מדרומו של הר חברון ... "אנחנו באים מאזור סמוע ליד ח'ליל (חברון). המרעה נגמר שם מוקדם, ופה יש הרבה" ... [הם סיפרו ש] בימי השלטון הירדני, נהגו אבותיהם לעבור מהר חברון לשומרון. לדבריהם, המרעה העשיר באזור הזה מספיק בעונת האביב, "רביע" בערבית, לכולם.

[עזריאל ברגר]

חברון עצמה מפורש ברש"י שהיא אדמת טרשים. וכנראה לא היתה ראוייה כ"כ למרעה.

מפורש (כמדומני בגמרא סוטה) שחברון היא אדמת טרשים ואינה ראויה לגדל בה מאכל אדם, ולכן מרעים בה בהמות, וכדמצינו בכ"מ שבחברון היו כבשים טובים ושמנים!

[בברכה המשולשת]

שתי תשובות בדבר:

א. ייתכן שהרעייה באזור שכם נועדה לשמר את חלקת השדה שקנה יעקב..

[/quote]

מעין כך הסבירו בדע"מ