ברד שנמצא תוך ג' טפחים האם גם נשאר במקומו ולא נתך ארצה?

[קראקובער]

או שאמרינן לבוד וכאילו ממילא כבר על הארץ.

[איש גלילי]

משמע לכאורה, שכל מה שעבר את האטמוספיר"א ניתך ארצה.

[ע. התשבי]

משמע לכאורה, שכל מה שעבר את האטמוספיר"א ניתך ארצה.

ויחדלו הקולות והברד ומטר לא נתך ארצה, תלאן ברפיון.
ואימתי ירדו?
בימי יהושע על האמוריים, שנאמר (יהושע י, יא): ויהי בנוסם מפני ישראל, וה' השליך עליהם אבנים גדולות מן השמים, והשאר עתידין לירד בימי גוג ומגוג.

[אפשר]

משמע לכאורה, שכל מה שעבר את האטמוספיר"א ניתך ארצה.

ויחדלו הקולות והברד ומטר לא נתך ארצה, תלאן ברפיון.
ואימתי ירדו?
בימי יהושע על האמוריים, שנאמר (יהושע י, יא): ויהי בנוסם מפני ישראל, וה' השליך עליהם אבנים גדולות מן השמים, והשאר עתידין לירד בימי גוג ומגוג.

וכ"ה בתנחומא וכעי"ז בגמ' ברכות רפ"ט. אבל זה לא סתירה לדברי גלילי, כי יתכן וירדו משמים ולא הגיעו עדיין לאטמספירה, אבל דרוש מקור למה שכתב.
הא מיהא זה מפורש בגמ' שלא ירדו מתחת לעשר אמות, שהרי אמרו שם אבנים שעמדו ע"ג איש, היינו ע"ג משה שהיה גבוה עשר אמות.

[קראקובער]

משמע לכאורה, שכל מה שעבר את האטמוספיר"א ניתך ארצה.

פשט בהחלט מעניין,

ועדיין תיבעי ליה מה שהיה תוך ג' מעל האטמוספרי...

[איש גלילי]

הרב אפשר,
אולי באמת צריך מקור. אבל מנגד נראה שהוא חידוש גדול לומר שבמשך כל אותם השנים ראו תקועים באויר אבנים שנעצרו במכת הברד. ועוד, שאת שאר האבנים (שעתידים לירד בימי גוג ומגוג), היינו צריכים עכשיו לראות באויר.

[ע. התשבי]

לכאורה הפשט במדרש (וכן שמעתי מכמה) שברגע שעצר משה את הברד הרי כל אבן נוספת שנופלת היא 'שלא בדין', ולכן נשארו תלויים. ולדבריך המשיכו לרדת עוד הרבה אבנים.

[ובכלל, סליחה על הבורות, אבל הברד לא אמור לרדת מהעננים?]

[איש גלילי]

לכאורה הפשט במדרש (וכן שמעתי מכמה) שברגע שעצר משה את הברד הרי כל אבן נוספת שנופלת היא 'שלא בדין', ולכן נשארו תלויים. ולדבריך המשיכו לרדת עוד הרבה אבנים.

לפי זה צריך לתרץ את מה שהקשיתי, איפה היו האבנים כל השנים האלה, ואיפה הם היום.

[ובכלל, סליחה על הבורות, אבל הברד לא אמור לרדת מהעננים?]

השאלה היא מאיפה הגיע ברד עם אש, אם לא נאמר שמדובר (לפחות בשילוב) של אבנים מהחלל, כמו אצל יהושע (ששם מדובר על אבנים בלבד בלי קרח).

[ע. התשבי]

לכאורה לדעת המדרש צ"ל שגם אצל יהושע הי' קרח ואש (שהרי מדבר על אותם אבנים שהיו בדרכם למצרים), וכן בגו"מ. וא"כ גם אם נותרו האבנים בחלל היינו צריכים לראותם (ע"י הלויינים וכו').

[אפשר]

הרב אפשר,
אולי באמת צריך מקור. אבל מנגד נראה שהוא חידוש גדול לומר שבמשך כל אותם השנים ראו תקועים באויר אבנים שנעצרו במכת הברד. ועוד, שאת שאר האבנים (שעתידים לירד בימי גוג ומגוג), היינו צריכים עכשיו לראות באויר.

אכן צודק במאת אחוזים מסברא, אבל כוונתי שטוב היה אילו היה קדמון שדן בזה להדיא.

[איש גלילי]

לכאורה לדעת המדרש צ"ל שגם אצל יהושע הי' קרח ואש (שהרי מדבר על אותם אבנים שהיו בדרכם למצרים), וכן בגו"מ. וא"כ גם אם נותרו האבנים בחלל היינו צריכים לראותם (ע"י הלויינים וכו').

אתה יודע כמה אבנים משוטטות בחלל?

[ע. התשבי]

עם קרח ואש?

[איש גלילי]

עם קרח ואש?

א. אינני כ"כ בקי באסטרונומי"א, אבל כמדומני שיש גם קרח וגם אש.
ב. אין צורך לומר שגם הקרח הגיע מלמעלה, כי המדרש מדבר לכאו' רק לגבי אבנים, שהם נזכרו אצל יהושע ואצל גוג ומגוג. ושפיר איכא למימר שהם מחכים למעלה.

[ע. התשבי]

ממ"נ אם אלו דברים שבטבעם אמורים להישאר תלויים באויר, מה הפלא הגדול שלא ניתכו ארצה? אדרבה הנס הוא שכן ניתכו.