פרעה לא מסכים שהצאן והבקר יילכו, רק צאנכם ובקרכם יוצג. לגיטימי, מבחינתו לפחות.
אבל תשובת משה תמוהה, גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות ועשינו לה' א', וכו', ואנחנו לא נדע מה נעבוד את ה' עד בואנו שמה.
מה מערב כאן משה צדדים חדשים, הרי הנדון הוא כמה לצאת ואיך לצאת, והנה בא כאן שיקול חדש, תשמע פרעה, אין לנו מספיק בהמות, תן לנו גם משלך.., מתי שמו את פרעה כפרנס על הקרבנות, ?
ולחד מ"ד בזבחים קט"ז. הפירוש "זבחים" כאן הוא לאכילה, וצ"ע הלא עמ"י יצאו ללא צדה, לכתך אחרי במדבר וגו', א"כ מה אכפ"ל למשה מהיכן יאכלו בשר?
באמת הרמב"ן שולל את ההבנה הפשוטה הנ"ל, מטעם אחר, כי לא מסתבר שמשה ירצה בקרבנות של רשע כזה, ולכן פירש שבא לומר לו כך, אתה כ"כ תרצה שנלך, שגם את הבקר וצאן שלך תהיה מוכן לתת..
אמנם פשטות רש"י להלן שהדברים כפשוטם, ומקורו במכילתא עה"פ גם צאנכם גם בקרכם קחו כאשר דיברתם ולכו, מהו כאשר דיברתם, שאמרת גם אתה תתן וכו'. והרמב"ן הנ"ל נדחק בזה, וכן פשטות ד' הגמ' בע"ז כ"ד. וזבחים קט"ז. משמע שמשה באמת ביקש וקיבל בהמות לקרבן. [ובאשר לקושיית הרמב"ן, י"ל כמש"כ האוה"ח "ועשינו לה' א' " שאנחנו נעשה אותם קרבנות לה', ואי"ז קרבנות של פרעה].