רש"י על החומש: "ושנה את לשונו לדבר בלשון כנען, כדי שיהיו ישראל מתפללים להקב"ה לתת כנענים בידם, והם אינן כנענים, ראו ישראל לבושיהם כלבושי עמלקים ולשונם לשון כנען, אמרו נתפלל סתם, שנאמר אם נתון תתן את העם הזה בידי".
כלומר שהם התפללו סתם ותפילתם בין כה וכה תיענה.
ותוספות במסכת בבא מציעא דף ק"ו ד"ה לניסא זוטא: "דבסתמא לא היה מקבל הקדוש ברוך הוא תפלתו של זה שיצליח כל מה שיזרע אם לא שיעשה לו נס ולא קאמר לעיל הוה מקויים בי ותגזר אומר אלא לפי שמתפלל על מין אחד של חטין".
ומבוא בתוספות שהמתפלל תפילה כללית שהתבואה שיזרע תצמח ותיגדל - בשביל שתפילתו תשמע הוא צריך ממש נס, ותפילה צריכה פירוט מקסימלי עד לרמה של סוג התבואה שזרעת באדמה. וברש"י בפירוש וישמע הכנעני מלך ערד מבואר שגם תפילה כללית היא תפילה.