חיפוש מקור:
שמעתי רעיון בשם האדמו"ר מטולנא שליט"א, בשם רבי משה ליב שחור, בשם כתב יד אחד מן הראשונים שרמ"ל שחור ראה פעם בוותיקן, ויסוד הרעיון היה על הפסוק "והנה איל אחר" - שאברהם אבינו ע"ה ראה שהוא אייל שנוצר בששת ימי בראשית, שכן כל הנולדים יש להם טבור, ולאיל זה לא היה טבור.
ניסיתי לחפש מקור באוצר החכמה, וזה אשר מצאתי בנתיים.
א. בספר "בית ישראל - טויסיג" הביא בשם הנצי"ב מוואלוז'ין:
ושמעתי לפרש בשם הנצי"ב ז"ל, כי אאע"ה ראה שהאיל הזה משונה משאר האילים, שאין לו טבור מתוך כך הבין שנברא בששת ימי בראשית. כי כל יליד אשה כן כל בעלי החיים הנוצרים במעי אמם טבורם פתוח כדי לקבל את מזונם (עיין נדה דף ל ע"ב), אבל אלה שנבראו בששת ימי בראשית בידי שמים נוצרו ואין להם צורך בטבור.
ב. דבריו הובאו "בשם הנצ"יב" בספרים "ילקוט המאירי" לרבי מאיר איזרעל וב"תורת שמואל" לרבי שמואל רולניק.
ג. בספר "שירה חדשה - הללויה" הביא כן בשם בגדי כהנים בשם קדמון אחד, וזה לשונו:
"...מוכן היה לכך מששת ימי בראשית (רש"י שם) ולכן כתוב 'איל אחר' שהיה שונה מכל איל, שלא היה לו טבור, שלא נולד (בגדי כהנים בשם קדמון אחד).
ואני בעניי לא מצאתי ספר בגדי כהנים ולא בשם קדמון אחד.
ד. בספר "משבצות זהב" על מלכים הביא בנוסח קרוב למה ששמעתי בשם האדמו"ר מטאלנא שליט"א, בשם ספר "כרם חמד" לרבי יהודה ליב רבינוביץ. וזה לשונו:
איך ידעו שהפרדה היא מששת ימי בראשית ובספר כרם חמד להג"ר יהודה רבינוביץ זצ"ל פר' תולדות הביא דבר יקר בשם רבי משה לייב שחור זצ"ל שנשאל לפי דברי הירושלמי שאסור לרכוב על הפרדה ביון שהיא כלאים ופרדת דוד היתה בריה מששת ימי בראשית איך היו יודעים זאת לסמוך להתיר האיסור, ולכאורה נצטרך לומר שדוד ידע זאת ברוח הקודש וסמך על כך להתיר ע"פ זאת.
ורבי משה לייב השיב שראה בכת"י קדמון שלכל בריה ניכר מקום הטבור שבו היתה מחוברת לאמה בזמן עיבורה אבל הבריות הראשונות שנבראו בששת ימי בראשית לא היה להם טבור כיון שלא נבראו מאב ואם, ובאותו הכת"י פירש בזה מה שנא' אצל העקדה בפרשת וירא בראשית כב יג 'וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר' נאחז בסבך בקרניו וכבר נתחבטו הראשונים בפירוש התיבה אחר' והרי יצחק לא היה איל, ועי' ברש"י ובמפרשים. ופירש 'אחר' שהיה מין אחר, ובמה היה שונה שלא היה לו חותם בטבורו כיון שהאיל לא נולד מאם.
ה. עיינתי בספר "כרם חמד" עצמו, ושם נמצא בנוסח דומה (כנראה שבעל "משבצות זהב" כתב את הדברים בעל פה ואח"כ מצא להם מקור בספר כרם חמד פרשת תולדות). וזה לשונו:
"...והנה שמעתי ממו"ר הגאון ר' משה לייב שחור זצ"ל על הפסוק בפרשת וירא נב יג 'וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך', כתב רש"י 'מוכן היה לכך מששת ימי בראשית'.
ואמר בשם אחד מן הראשונים דלכן כתיב איל אחר כי היה מין אחר, כי לכל בריה ניכר מקום הטבור שהיתה מחוברת להאם בעיבורה, אבל לבריות הראשונות שנבראו בששת ימי בראשית לא היה ניכר מקום הטבור שלהם.
ולפי זה אפשר לומר גם אצל שלמה שלא היתה לה טבור הכירו בזה שהיא פרידה מששת ימי בראשית".
שאלתי ובקשתי ליודעים:
מיהו אותו אחד מן הראשונים שכתב ידו נמצא בספריית הווטיקן, שמפרש כך.
או שמא, יש כאן טעות במקור, והדברים נאמרו ע"י אחד מן הקדמונים, שלאחר זמן הראשונים.
או שמא, זה חידוש של הנצי"ב מוולוז'ין שמשום מה לא הדפיסו בחומש 'העמק דבר'...
אודה לכל מי שיחכימנו בענין זה.