'רואה צאן'??

[לענין]

עומד לפני נ''ך באחד הדפוסים המצויים, ושם בספר שמואל ב' פט''ו פס' ל''ב, בפי' מהר''י קרא-
'ויהי דוד בא עד הראש, עד ראש ההר שהיה רגיל להשתחות שם לאלקים כשהיה שב מן הדרך, שמשם היה רואה צאן ואהל שנטה לארון ומשתחוה'.
היש יודע פשר דבר?
במהדורת מוסד הרב קוק ליתא (בכלל יש הרבה שינויים בין הנדפס במוה''ק לבין הדפוסים המצויים, ואיני מכיר הכת''י וכו').


תיקנתי את הציון, ע''פ הודעתו של ניים ושכיב

[איש גלילי]

גם במקראות גדולות הכתר ליתא.
ומ"מ גם אם הנוסחא נכונה, לכאורה פשוט שמה שכתוב 'רואה' במקום 'רועה' הוא שגגת מדפיס אשכנזי.

[ניים ושכיב]

עומד לפני נ''ך באחד הדפוסים המצויים, ושם בספר שמואל ב' פט''ז פס' ל''ב, בפי' מהר''י קרא-
'ויהי דוד בא עד הראש, עד ראש ההר שהיה רגיל להשתחות שם לאלקים כשהיה שב מן הדרך, שמשם היה רואה צאן ואהל שנטה לארון ומשתחוה'.
היש יודע פשר דבר?
במהדורת מוסד הרב קוק ליתא (בכלל יש הרבה שינויים בין הנדפס במוה''ק לבין הדפוסים המצויים, ואיני מכיר הכת''י וכו').

צ"ל פט"ו. והמילה רואה נכונה, והמילה צאן לכאו' מיותרת וכמ"ש רש"י שם.

[בקרו טלה]

מענין לענין ידוע דברי האמרי אמת במכתבי תורה על הגירסא כנשבע לרואה מרחוק [דקאי על אאע"ה שנאמר בו וירא את המקום מרחוק] חילוף גרסתינו כנשמע לרועה מרחוק

[לענין]

עומד לפני נ''ך באחד הדפוסים המצויים, ושם בספר שמואל ב' פט''ז פס' ל''ב, בפי' מהר''י קרא-
'ויהי דוד בא עד הראש, עד ראש ההר שהיה רגיל להשתחות שם לאלקים כשהיה שב מן הדרך, שמשם היה רואה צאן ואהל שנטה לארון ומשתחוה'.
היש יודע פשר דבר?
במהדורת מוסד הרב קוק ליתא (בכלל יש הרבה שינויים בין הנדפס במוה''ק לבין הדפוסים המצויים, ואיני מכיר הכת''י וכו').

צ"ל פט"ו. והמילה רואה נכונה, והמילה צאן לכאו' מיותרת וכמ"ש רש"י שם.

לכן כ''א יתקן ולכה''פ יציין זה בנ''ך שבביתו
חבל שהדרישה הציבורית לנ''ך מדויקים היא מועטת מאד ביחס לרמה הנדרשת בש''ס ופוסקים