לבי במערב כתב:אי"ה, באור לועש"ק אערוך רשימה מפורטת.
סבור הייתי שישנה באמתחתי רשימה
מסודרת שכזו, ומשום-מה, אף לאחר חיפוש (די-מדוקדק) לא מצאתי' לע"ע; ועוד מועד לחזון בע"ה.
עכ"פ, מששניתי בקריאת הדברים דלעיל - מצאתי-ראיתי אשר, ככה"נ, כוונתי לדבר שונה במעט מד' הרב 'זאב ערבות' שליט"א.
ואציגה בזה מן הזכור לי במיוחד, ואל
שכמותה התכוונתי:
רש"י וישב לט, ו-ז. "
ויהי יוסף יפה תואר. כיון שראה עצמו מושל התחיל אוכל ושותה ומסלסל בשערו (ב"ר) אמר הקב"ה אביך מתאבל ואתה מסלסל בשערך אני מגרה בך את הדוב
מיד "ותשא אשת אדוניו וגו'" - כל מקום שנאמר אחר סמוך".
והנה, בדפוסים הנפוצים הודגשו אף המילים "
ותשא אשת אדוניו וגו'", וסומנו נקודתיים אחר התיבה "מיד" (ובמקום זה אף ציינו את התחלת הפירוש על פס' ז'). אך טעות דמוכח היא, דתיבת 'מיד' להקדמה יצאת (והד"ה אחד הוא).
ורבות כהנה יש בפירש"י עה"ת, ובחומש 'שי למורא' "החמירו" מאד בזה - אף בספקו
[וציינו בראש ד"ה כאלו ב' פסוקים כאחד, כזה: {ד-ה}].
וראה גם
כאן.
--
מ"מ, לעצם הנדון כאן - פירש"י באיוב כח, ח:
נלפענ"ד, דהשכל הישר נותן שתיבות אלו הקדמה הן לד"ה בחלמיש
[שהרי אין להן שייכות כלל למ"ש לפנ"ז!]. ואת"ל דשייכות לדברי רש"י לפנ"ז - עכצ"ל שב' הד"ה אחד הם. וז"פ.
והא דאין דרך רש"י בכך - ככה"נ לא הוצרך לזאת כ"א במקומות ספורים, והרי לא ראינו אינה ראי' (עדיות פ"ב מ"ב). ועדיין צ"ע ויישוב בדבר זה.