עזריאל ברגר כתב:עד כמה שזכור לי, בגמרא סנהדרין מביאים שכל א' מהדיינים הרג ב אנשים, דהיינו מעט יותר מקנ"ו אלפי הרוגים, וביחד עם המתים במגיפה - יוצא שבמעשה זה מתו ח"י ריבואות! כמעט רבע מעם ישראל!!!
והנכון בעיני בענין הפרשה, כי מתחלה נאמר (בפסוק ג) "ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אף ה' בישראל", כי יצא הקצף מלפני ה' החל הנגף. והשם ברחמיו אמר למשה, שישפטו השופטים ויתלו הנצמדים ולא יספה האף צדיק עם רשע, ומשה צוה כן לשופטים. וכאשר נאספו כל העדה פתח אהל מועד לעשות כדבר משה ועוד הנגף הווה בהם, והנה העז השמעוני הזה ויקרב אל אחיו את המדינית למרוד במשה ובשופטים ולעשות כן בפרהסיא, כי נשיא וגדול היה ורבים עוזרים לו, או כמו שאמרו רבותינו (סנהדרין פב, א) שאמרו לו שבטו: אנו נדונין מיתה ואתה שותק. והנה התחילו משה והשופטים לבכות, ויעמד פנחס ויפלל ותעצר המגפה. ולא נדון אחד מכל העם ביד השופטים, כי השם אמר (פסוק ד) "והוקע אותם וישוב חרון אף ה' מישראל", וכבר שב אפו, ולכך לא הזכיר הכתוב "ויעשו כן שופטי ישראל". ויתכן שתהיה כוונת האגדה הנזכרת, לומר שיהיו ההרוגים לפי המצוה יותר מחמש עשרה רבוא, לומר שהיו החוטאים רבים, אבל חסך עליהם ענין פנחס. והנה נשארו מן הנצמדים והקב"ה השמידם אחר כן טרם עברם את הירדן, זהו שכתוב (דברים ד, ג-ד) "כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור השמידו ה' אלהיך מקרבך ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום".
ארי שבחבורה כתב:רמב"ן סוף פרשת בלק . .
דרומי כתב:מה עם הפסוק "ויאמר משה אל שופטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור" (בלק כה, ה), וברש"י "כל אחד ואחד מדייני ישראל היה הורג שנים". וראה רמב"ן שם, אך משמעות רש"י שאכן בפועל היו הורגים. ומסיימים בטוב.
לבי במערב כתב:ארי שבחבורה כתב:רמב"ן סוף פרשת בלק . .
העירו ע"ז לעיל:דרומי כתב:מה עם הפסוק "ויאמר משה אל שופטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור" (בלק כה, ה), וברש"י "כל אחד ואחד מדייני ישראל היה הורג שנים". וראה רמב"ן שם, אך משמעות רש"י שאכן בפועל היו הורגים. ומסיימים בטוב.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 92 אורחים