ביקורת תהיה כתב:רש"י פ"ק דערובין: 'מְחוֹל הַכֶּרֶם בֵּין כֶּרֶם לְגָדֵר' – דְּהַיְנוּ סָבִיב, כְּמוֹ מְחוֹלוֹת.
רש"י פרק המביא: 'מִחֲזֵי כְּמַאן דְּאָזֵל לְחִנְגָּא' – מָחוֹל, וְעַל שֵׁם שֶׁבְּנֵי אָדָם סוֹבְבִים וְהוֹלְכִים בַּשּׁוּק כְּעֵין נָשִׁים הַסּוֹבְבוֹת בִּמְחוֹלוֹת קָרֵי לֵהּ 'חִנְגָּא'.
וכן בפרק במה בהמה: 'חִנְגָּא' – עַל שֵׁם שֶׁסּוֹבְבִין אֶת הַשּׁוּק מְחוֹלוֹת מְחוֹלוֹת עֲגֻלּוֹת שֶׁל בְּנֵי אָדָם.
זאב ערבות כתב:בשבת נד ע"א במהדורת עוז והדר ד"ה לחינגא, מצינים להגהות הב"ח על רש"י שברי"ף שזה לשון מחול!
וכידוע אי אפשר לסמוך באופן עיור על אף מילון, וכפי שיש חילוקי דעות בין המפרשים, כך יש חילוקי דעות בין המלונים.
סליחות כתב:התפקיד של המילון המדעי הוא לא להיות ספרי ליקוט לדעות אמנם, אך לכולי עלמא תפקידו להביא את הפירוש הסביר ביותר בקנה אמות מדעיות הנתמך בכלים מדעיים. קשה להבין על פי איזה פרמטר הפירוש המוצג שם (ולא אחרים) הם הסבירים ביותר. לכאורה נראה שהביא בפשטות את הפירוש הלא סביר ביותר, אם לשפוט על פי רוב ככל הראשונים ועל פי התרגום. התרגום שלו תואם את המשמעות הנפוצה בימינו למילה זו, אבל סבירות של פירושה המקורי של המילה לא בהכרח נקבעת על פי המשמעות הנפוצה למילה בימינו.
סליחות כתב:זאב ערבות כתב:בשבת נד ע"א במהדורת עוז והדר ד"ה לחינגא, מצינים להגהות הב"ח על רש"י שברי"ף שזה לשון מחול!
וכידוע אי אפשר לסמוך באופן עיור על אף מילון, וכפי שיש חילוקי דעות בין המפרשים, כך יש חילוקי דעות בין המלונים.
לא זכיתי להבין את דבריך.
האם הכוונה למה שמובא בדברי הרב ביקורת תהיה?
זאב ערבות כתב:סליחות כתב:התפקיד של המילון המדעי הוא לא להיות ספרי ליקוט לדעות אמנם, אך לכולי עלמא תפקידו להביא את הפירוש הסביר ביותר בקנה אמות מדעיות הנתמך בכלים מדעיים. קשה להבין על פי איזה פרמטר הפירוש המוצג שם (ולא אחרים) הם הסבירים ביותר. לכאורה נראה שהביא בפשטות את הפירוש הלא סביר ביותר, אם לשפוט על פי רוב ככל הראשונים ועל פי התרגום. התרגום שלו תואם את המשמעות הנפוצה בימינו למילה זו, אבל סבירות של פירושה המקורי של המילה לא בהכרח נקבעת על פי המשמעות הנפוצה למילה בימינו.
הביקורת שלך אינה במקומה וחד ברנש כבר העיר לך שאם מילונו של סוקולוף אינו עומד בקריטריונים שלך - תקפל את השרוולים ותכתוב מילון לפי הפרמטרים שאתה תקבע. אך לידיעתך, לאחר שתעמול שנים רבות תווכח לדעת ובוודאי תתאכזב שמיד יבואו המבקרים וימצאו טעויות ובעיות ואי דיוקים וכו'. כידוע כל מילון המכבד את עצמו מתקן מוסיף וגורע ממהדורה למהדורה, ולא רק מילון, אלא כל עבודה חשובה כאנציקלופדיה התלמודית, רמב"ם פרנקל, ש"ס שוטנשטיין ועוד ועוד. לדוגמא מישהו סיפר לי שראה קונטרס עם 1500 תיקונים והגהות על הלכות פסח שבשו"ע מהדורת מכון ירושלים!
זאב ערבות כתב:סליחות כתב:זאב ערבות כתב:בשבת נד ע"א במהדורת עוז והדר ד"ה לחינגא, מצינים להגהות הב"ח על רש"י שברי"ף שזה לשון מחול!
וכידוע אי אפשר לסמוך באופן עיור על אף מילון, וכפי שיש חילוקי דעות בין המפרשים, כך יש חילוקי דעות בין המלונים.
לא זכיתי להבין את דבריך.
האם הכוונה למה שמובא בדברי הרב ביקורת תהיה?
אכן, וכך צ"ל לפי הגהת הב"ח (כך מופיע במהדורה האחרונה והעדכנית של מילון אוצר רש"י - ראה כאן: viewtopic.php?f=45&t=46574, אם כי במהדורה שהעליתי לפורום עדיין לא נמצא):
לחינגא - לשוּק... חינגא - (בהגהות הב"ח על רש"י שברי"ף: לשון מחול) על שם שסובבין את השוק מחולות מחולות עגולות של בני אדם [שבת נד.].
ודרך אגב בד"ה שבביצה לג ע"א יש הגהה מכ"י כמובא כאן (ושם חנגא חסר יו"ד)
חנגא - מחול, ועל שם שבני אדם סובבים והולכים בשוק כעין (בכ"י: נשים ה)סובבות במחולות קרי ליה חנגא [ביצה לג.].
סליחות כתב:ביקורת תהיה כתב:רש"י פ"ק דערובין: 'מְחוֹל הַכֶּרֶם בֵּין כֶּרֶם לְגָדֵר' – דְּהַיְנוּ סָבִיב, כְּמוֹ מְחוֹלוֹת.
רש"י פרק המביא: 'מִחֲזֵי כְּמַאן דְּאָזֵל לְחִנְגָּא' – מָחוֹל, וְעַל שֵׁם שֶׁבְּנֵי אָדָם סוֹבְבִים וְהוֹלְכִים בַּשּׁוּק כְּעֵין נָשִׁים הַסּוֹבְבוֹת בִּמְחוֹלוֹת קָרֵי לֵהּ 'חִנְגָּא'.
וכן בפרק במה בהמה: 'חִנְגָּא' – עַל שֵׁם שֶׁסּוֹבְבִין אֶת הַשּׁוּק מְחוֹלוֹת מְחוֹלוֹת עֲגֻלּוֹת שֶׁל בְּנֵי אָדָם.
ייש"כ. בהודעה הראשונה כתבתי שלא מצאתי ראשון אחד שמפרש בהדיא שזה ריקוד, והדגשתי את זה לא בכדי. הסיבה לכך, מפני שלפני שכתבתי את ההודעה ההיא, ראיתי בשם המצודות (שופטים כא, כא) שמפרש כך (בפירוש הראשון), וכן יש מי שפירשו כך את רש"י. ברש"י הנ"ל לא מפורש בהדיא שמחול זה ריקוד, מפורש שמדובר בסיבוב.
השם מחול נתפרש בשני פירושים: לפי תרגום השבעים ולפי שימושו של השם בלשון חכמים (עיין תע' לא, א) — פירושו ריקוד ; והוא נגזר מן הפועל חול (שופ' כא,כא; תה' קיד,ז; יר' כג,יט) שמשמעותו הראשונית : סיבוב, והיא דעתם של רוב החוקרים החדשים. אבן ג'נאח פירש: כלי נגינה, אח לחליל; רד"ק, ראב"ע ומן החוקרים החדשים טור סיני ואחרים הלכו בעקבותיו. לפי דעתם יש לומר שהמשמעות הראשונה של המלה היתה חליל, והמשמעות של ריקוד היא משנית. דעת התרגומים הארמיים בעניין זה אינה ברורה. הם מתרגמים מחול-חינגא, וחליל-אבובא. ההוראה הרגילה של חינגא היא חג וריקוד, אבל אפשר שהשם הזה משמש עתים גם בהוראת כלי נגינה. ונראה שת"י לשמ' לב, יט, התכוון לכלי נגינה, ואילו בשאר המקומות קשה לעמוד על דעתו. במקרא אחד מתורגם חליל בשם חינגא: מחללים בחלילים. (ההמשך חסר לי ואודה למי שיעלהו אם הוא קיים).
סליחות כתב:כתבת שהביקורת שלי אינה במקומה, אבל לא הסברת מדוע. אדרבה, אשמח לשמוע ולתקן.
כשאכתוב מילון ומישהו ימצא את הטעויות שבו, אנשק לו את הידיים, לא מכיון שלא יהיו בו טעויות, אלא מפני שהביא אותן לידיעתי.
אני באמת תמה על השיטה לפיה אם מוצאים טעות או יש ביקורת יש להעלים עין וללחוש את הפסוק "כשם שאי אפשר לבר בלי תבן" וגו'. האם זו גישה ראויה לת"ח?
ייתכן שהדבר הטוב ביותר למי שאינו מסוגל לקרוא ביקורת הוא פשוט להעלים עין בדיוק כפי שהוא מעלים עין מהטעות.
הערתו של הרב חד-ברנש בעיקר נסובה בתחילה על ניסוח הדברים, והדברים תוקנו, ומשהושגה המטרה וההודעה הראשית נערכה, העיר הרב חד ברנש שהערתו מיותרת ולכן הדברים קוצרו על ידי שנינו כדי למנוע טרחה מהקוראים. כעת אם אני מבין נכון, ההערה היא על עצם העלאת הדברים? כלומר לא ראוי להעלות ביקורות על טעויות בספרים כי אין ספר שאין בו טעויות? כלומר כל ההגהות של הראשונים והאחרונים במהלך הדורות על ספרים אחרים מוטב היה שלא ייכתבו כי אין ספר שאין בו טעויות? דיו לעבד שיהיה כרבו.
סליחות כתב:אבן ג'נאח פירש: כלי נגינה, אח לחליל; רד"ק, ראב"ע ואחרים הלכו בעקבותיו.
'וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל וּמְחֹלֹת' – הֵא 'הָעֵגֶל' מְשָׁרֵת בַּעֲבוּר הָאַחֶרֶת, כְּמוֹ וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל וְהַמְּחוֹלוֹת סְבִיבָיו.
סליחות כתב: (ההמשך חסר לי ואודה למי שיעלהו אם הוא קיים).
...
אודה מאוד למי שיעלה את המקור מאנציקלופדיה זו כדי שנוכל להשוות ולראות אם באמת כך הדברים כתובים שם או שזו העתקה לא מהימנה.
סליחות כתב:
אפשר ללמוד הרבה מקטע קטן ומתומצת זה, אך גם בקטע זה של אנציקלופדיה מפורסמת זו לכאורה יש טעות... כי אבן ג'אנח (שרשים עמ' 146) כתב שהמחולות הם תופים. (כנראה התרגום לא הכי מדויק והכוונה לסוג של תופים כמו שפירש הרס"ג, אחרת אין הבדל בין תוף ומחול).
יבנה כתב:טל. של סוקולוף https://private.b144.co.il/bezeq_phone/ ... 10612.aspx
מאמר בענין מחולות https://asif.co.il/download/kitvey-et/k ... 207/13.pdf.
סליחות כתב: הרב פוזן ז"ל למשל, בספרו פרשגן (עמ' 282) כמעט נקט באותה השיטה אלא שהיה הוגן להביא ולהזכיר את הדעה השניה במקום שבו יש ספק. על הראיות מהפסוקים שהביא שם - יש להשיב (בקצרה: הם הובאו כולם בדברי הראשונים שפירשו שמחול הוא כלי נגינה... וראו כאן למשל. אבל עדיין לענ"ד המאמר הזה לא לכיד כל כך).
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 58 אורחים