לענ"ד דברי השבט הלוי [שהובאו לעיל] מדויקים בגוף הגמרא ביבמות. שלא אמרה בסתם שלא היה לה בית הרחם, אלא אמרה תחילה
שאיילונית היתה, וכביאור לזה אמרה שלא היה לה בית הולד.
וזה לשון הגמרא:
אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה שרה אמנו אילונית היתה שנאמר (בראשית יא, ל) ותהי שרי עקרה אין לה ולד אפי' בית ולד אין לה.
ולענ"ד מוכרח מזה שהכוונה כשבט הלוי. שאם כפשוטו לא היה לה בית הולד מכל וכל, מה צורך יש לומר שאיילונית היתה, ועוד להתחיל בזה. ובפרט שלשון הפסוק "אין לה ולד" מתפרש על זה, שלא היה לה בית ולד, א"כ תאמר את העיקר, כן איילונית לא איילונית, תאמר שאין לה בית ולד וחסל. מה שייך לאיילונית המוכר וידוע שעניינו חוסר התפתחות נקבית כראוי.
אלא מבואר בגמרא שכן היה לה רחם, אלא שאיילונית היתה שהרחם שלה אינו מפותח ואינה יכולה להתעבר בו ולשאת בו ולד. ודוק.
והכרח הגמרא לומר דוקא כך, יש לומר שהוא השאלה הנ"ל, שמפורש בתורה שהיה לה דם נידות מקודם.