גלילי כתב:לפי זכרוני, מצוי בספרי ר' צדוק,
תעשה חיפוש פסקה טובה, הוא מקשר זאת לט' הראשונה של התורה, בשוטנשטיין על הגמ' ב"ק הנ"ל ציינו זאת, אולי יש שם מ"מ נוספים.
שאות ט' ראשונה שבתורה בתיבת כי טוב ומורה על שורש האות.
בכל מקום שנזכר האות בראשונה בתורה מורה על שורש החיים של זה האות וכמו שמצינו (בבא קמא נה.) לענין אות ט' הואיל ופתח בו הכתוב לטובה תחילה.
ובכל מקום האות שנזכר ראשונה בתורה שם הוא שורש כח האות וכמו שלמדו (בבא קמא נ"ה א) על אות ט' שהוא לטובה הואיל ופתח בו הכתוב לטובה תחילה שמבראשית עד וירא אלהים את האור לא כתב ט'. וכן אמרו (בראשית רבה י"ז, ו') מתחילת הספר עד כאן אין כתיב ס' כיון שנבראת נברא שטן עמה. וכן הע' שנכתב בראשונה אחר תיבת וחושך שנדרש (שם ב', ד') זה גלות יון שהחשיכה וכו', ואחר כך על פני תהום שנדרש על גלות אדום שאין להם חקר וכו' זהו שורש האות.
וידוע דכל אות במקום שנזכר ראשונה בתורה שם מרומז שורש קדושת האות כדמוכח בגמרא (בב"ק נה.) גבי אות טי"ת.
בכל מקום במה שנזכר פעם ראשונה בתורה שם הוא שורש הדבר כמו שאמרו (בב"ק נה.) באות ט' שמורה על טובה אף שיש ט' להיפך גם כן רק הואיל ופתח בו הכתוב לטובה תחילה.
המעיין כתב:לעניין מה ששאלו על אות ומילה
הרואה בקובץ שהביא מספרית הרמב"ם מהבני יששכר יראה ששם כתוב אות ותיבה
ווונדערלעך כתב:המעיין כתב:לעניין מה ששאלו על אות ומילה
הרואה בקובץ שהביא מספרית הרמב"ם מהבני יששכר יראה ששם כתוב אות ותיבה
נראה לי דאין כוונת הבני יששכר אלא על האות הראשונה בלבד, ומה שכתב "תיבה" כוונתו לומר שהאות הראשונה בתורה היא כמשמעות התיבה הראשונה בה היא מופיעה. וק"ל.
גלילי כתב:[מה שלא הבנתי מדוע הזכירה התורה זאת במעמד השירה?]
אחות אהרן - הנכון בעיני כי מפני שהוזכרו בשירה משה ומרים ולא הוזכר אהרן רצה הכתוב להזכירו, ואמר אחות אהרן דרך כבוד לו, שהוא אחיה הגדול ואחותו הנביאה מתיחסת אליו, שגם הוא נביא וקדוש ה'.
חיים כתב:לכאורה, הפעם הראשונה שהוזכרה מרים בתורה בשמה, הוא בפסוק זה. זו סיבה מספקת שכאן תפרש התורה את עובדת היותה נביאה, והיכן נתנבאה.
גלילי כתב:רמז נוסף מהמדרש:
בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה יז סימן ו
א"ר חנינא בריה דר' אידי מתחלת הספר ועד כאן אין כתיב סמ"ך כיון שנבראת נברא שטן עמה.
פלוריש כתב:תם מה הוא אומר כתב:תם מה הוא אומר כתב:מה המקור,
שכל דבר בתורה, המקום שבו הוא נזכר בפעם הראשונה, ממנו יש ללמוד עומק וכוונת הדברים (כמדומה בשם הגר"א)
בבקשה כל היודע בה דבר אל ימנע בר
רבי צדוק הכהן מלובלין כתב על זה כמה פעמים (פרי צדיק ראש חודש תמוז, א; קדושת השבת ז; פוקד עקרים א; רסיסי לילה ח ועוד), וכן בבני יששכר חודש אייר.
סמך לזה בחז"ל יש בבבא קמא נה ע"א שהרואה טי"ת בחלום סימן יפה לו, כי הפעם הראשונה שכתובה האות בתורה זה "וירא אלוהים את האור כי טוב". וראו בראשית רבה יז, ו.
ירושלים כתב:הגרי"ח סופר שליט"א בס' לך נאה להודות עמ' נ' כותב: נשואי יצחק ורבקה, והם שורש לכל הנישואין של כל בית ישראל עד סוף כל הדורות, וכאשר לימדנו הכהן הגדול הגאון אדמו"ר רבי צדוק הכהן מלובלין זצ"ל, בספרו פרי צדיק מאמר קדושת שבת (מאמר ז'): "וכל דבר במקום שהוא נזכר ראשונה - שם הוא גילוי שורש הענין, וכמדומה שקבלתי כן", ועוד עיין לו בספרו פוקד עקרים (אות א'), ובספרו רסיסי לילה (אות ח') ע"ש.
תם מה הוא אומר כתב:כאן (viewtopic.php?p=523015#p523015) כתב החכם "פלוריש"פלוריש כתב:תם מה הוא אומר כתב:תם מה הוא אומר כתב:מה המקור,
שכל דבר בתורה, המקום שבו הוא נזכר בפעם הראשונה, ממנו יש ללמוד עומק וכוונת הדברים (כמדומה בשם הגר"א)
בבקשה כל היודע בה דבר אל ימנע בר
רבי צדוק הכהן מלובלין כתב על זה כמה פעמים (פרי צדיק ראש חודש תמוז, א; קדושת השבת ז; פוקד עקרים א; רסיסי לילה ח ועוד), וכן בבני יששכר חודש אייר.
סמך לזה בחז"ל יש בבבא קמא נה ע"א שהרואה טי"ת בחלום סימן יפה לו, כי הפעם הראשונה שכתובה האות בתורה זה "וירא אלוהים את האור כי טוב". וראו בראשית רבה יז, ו.
אני מחפש מקור לזה בדברי הגר"א, האם ידוע למישהו?
ושכמ"ה
זהר תרומה דף קסז ע"א
אור דא כתיב ביה (בראשית א) יהי אור ויהי אור, כיון דאמר יהי אור אמאי כתיב ויהי אור דהא בויהי כן סגיא אלא יהי אור דא אור קדמאה דאיהו ימינא ואיהו לקץ הימין, ויהי אור, דמימינא נפק שמאלא ומרזא דימינא נפק שמאלא ועל דא ויהי אור דא שמאלא, מכאן דויהי קדמאה דאורייתא בסטרא דשמאלא הוה, ובגין כך לאו איהו סימן ברכה, מ"ט, בגין דביה (נ"א דמניה) נפק ההוא חשך דאחשיך אנפי עלמא..
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 25 אורחים