במשך מאות שנים לא ידעו פשט בפסוק !

[יהודה בן יעקב]

שמואל כתב ספר שופטים (ב"ב יד, ב).

שופטים יז, ז

וַיְהִי־נַ֗עַר מִבֵּ֥ית לֶ֙חֶם֙ יְהוּדָ֔ה מִמִּשְׁפַּ֖חַת יְהוּדָ֑ה וְה֥וּא לֵוִ֖י וְה֥וּא גָֽר־שָֽׁם:

מסקנת הגמ' (ב"ב קט, ב) [להלכה שמשפחת אם אינה קרויה משפחה]

מתוך שעשה מעשה מנשה דאתי מיהודה תלאו הכתוב ביהודה

והרי שמואל נפטר בשנת ב"א תתפ"ד, ואילו מנשה מלך משנת ג"א רכ"ח ונפטר בשנת ג״א רפ"ג. נמצא שלמעלה מ-300 שנה לא ידעו פשט הפסוק !!!

היש יודע פשר דבר, או מי שעמד על כך ??

[חלמישצור]

כת"ר בוודאי ביקש לכתוב "לא ידעו דרש בפסוק".

[יהודה בן יעקב]

לא!!!
הגמ' שואלת שכתוב שהוא ממשפחת יהודה והוא לוי, וא"א לפרש שאמו היתה ממשפחת יהודה שהרי אי"ז קרוי משפחה, וע"כ פירשו כנ"ל.
האם זה נקרא דרש?

[חלמישצור]

מבית לחם יהודה. לפי שגם בנחלת זבלון היתה עיר הקרויה ג"כ בית לחם כמ"ש ביהושע לז"א מבית לחם יהודה, ולתוספת ביאור אמר ממשפחת יהודה ור"ל העיר בית לחם היתה מנחלת משפחת יהודה (מצודת דוד, שופטים יז, ז).

[יהודה בן יעקב]

ולמה הגמ' לא פירשה כזה פירוש ??
הגמ' לא מחפשת מה לדרוש מפסוק זה, אלא רק שלא לפרש שמשפחת יהודה הולך על משפחת אמו...

[חלמישצור]

איני מבין את הקושיה. הבחנה בין פשט ובין דרש אינה צריכה לפנים, ובפסוק דנן, כבר הרד"ק הדגישה:

מבית לחם יהודה. בית לחם אחר היה לפיכך סומך בית לחם זה ליהודה בכל מקום, ומה שאמר ממשפחת יהודה הוא תוספת ביאור, ועל בית לחם אמר שהיה משבט יהודה, והנער הזה לוי היה, ואיך יאמר עליו ממשפחת יהודה?! והאומר כי אמו ממשפחת יהודה יראנו היכן מיחס הכתוב אדם למשפחת האם! ומה שאמר כל אלה בני מכיר אבי גלעד והיה שגוב ויאיר בני בת מכיר בעבור הערים שהיו ליאיר בארץ הגלעד אמר כן.

ורז"ל דרשו כי בן גרשם בן משה רבינו היה, ולפי שעשה מעשה מנשה שהיה מיהודה אמר עליו ממשפחת יהודה, לפיכך תלוי בו הנו"ן, כשאמר עליו ויהונתן בן גרשם בן מנשה תלוי נו"ן מלמעלה בין המ"ם והשי"ן, לומר כי נכד משה היה ולכבוד משה תלוי עליו הנו"ן, כלומר כי עשה מעשה כאלו היה בן מנשה ולא בן משה.

[ניים ושכיב]

היש יודע פשר דבר, או מי שעמד על כך ??

י"ל שידע שמואל בנבואה שעתיד לעמוד מלך מיהודה שיעשה מעשה כזה.

[יהודה בן יעקב]

איני מבין את הקושיה. הבחנה בין פשט ובין דרש אינה צריכה לפנים, ובפסוק דנן, כבר הרד"ק הדגישה:

מבית לחם יהודה. בית לחם אחר היה לפיכך סומך בית לחם זה ליהודה בכל מקום, ומה שאמר ממשפחת יהודה הוא תוספת ביאור, ועל בית לחם אמר שהיה משבט יהודה, והנער הזה לוי היה, ואיך יאמר עליו ממשפחת יהודה?! והאומר כי אמו ממשפחת יהודה יראנו היכן מיחס הכתוב אדם למשפחת האם! ומה שאמר כל אלה בני מכיר אבי גלעד והיה שגוב ויאיר בני בת מכיר בעבור הערים שהיו ליאיר בארץ הגלעד אמר כן.

ורז"ל דרשו כי בן גרשם בן משה רבינו היה, ולפי שעשה מעשה מנשה שהיה מיהודה אמר עליו ממשפחת יהודה, לפיכך תלוי בו הנו"ן, כשאמר עליו ויהונתן בן גרשם בן מנשה תלוי נו"ן מלמעלה בין המ"ם והשי"ן, לומר כי נכד משה היה ולכבוד משה תלוי עליו הנו"ן, כלומר כי עשה מעשה כאלו היה בן מנשה ולא בן משה.

רד"ק הביא דרש רז"ל שמעשה זה היה בבן גרשום בן משה רבינו, אך לא הביא דרש רז"ל על התיבות "ממשפחת יהודה", שהגמ' באה לפרש, ורד"ק עצמו פירשן באופן שונה מהגמ'...

[יהודה בן יעקב]

י"ל שידע שמואל בנבואה שעתיד לעמוד מלך מיהודה שיעשה מעשה כזה.

אין שאלתי על ידיעת הקב"ה ונביאיו, וכבר העיר בזה העיון יעקב (ב"ב שם), אלא על פירוש הפסוק לפני מעשה מנשה מלך יהודה.

[ניים ושכיב]

אבהיר את כוונתי:
פי' הפסוק (לפי הגמ') הוא שעתיד לעמוד מלך מיהודה (ומנשה שמו, אם זה חשוב) ויעשה כזה מעשה, ולפיכך תלאו הכתוב ביהודה.

[אוהב תוכחה]

אולי אפשר באופן הזה.

כשהגמרא שואלת למה כתוב שהוא ממשפחת יהודה, הרי משפחת אם אינה קרויה משפחה, אפשר לפרש את זה בצורה פשטנית, שהיות ויש כלל כזה, שמשפחת אם אינה קרויה משפחה, אז זה לא נכון לכתוב כך;
ואפשר לומר שהכלל הזה הוא לא רק כלל הלכתי טכנוקרטי, אלא שמשפחת אם אינה מתפקדת כמשפחה, לא נכון לייחס אדם למשפחת אמו כי היא לא זאת שמשמשת אותו למעטפת המשפחתית.
(שני האופנים האלו יכולים לשמש, למשל, הרבה פעמים בקריאת חידושי מרן רי"ז הלוי עה"ת. הרבה פעמים ניתן לתהות על ההיצמדות שלו לכללים ולעקרונות שנראים הלכתיים גרידא, ולהשתמש בהם גם למרחב סיפורי מציאותי, שלא אמור להיות כפוף אליהם. אבל אפשר לומר כדרך השניה המוצעת כאן, שהגרי"ז משתמש בכללים הלכתיים כדי לטעון טענה על איך שהמציאות עצמה מתפקדת).
אפשר כמובן לתהות על הנחרצות שבקביעה כזאת, האמנם? בשלמא ככלל הלכתי, אבל כקביעה מציאותית כוללנית? שאלה טובה, אולי אפשר להקל עליה קצת, ולומר שמשפחת אב מתפקדת כבסיס שמחייב את האדם לצעוד בדרכו, לעומת משפחת אם, שהאדם יכול לבחור אם להשתייך אליה או לא - אם להעצים את הנתונים שיש בו ממשפחת אמו או לא.

כאשר הנביא מתאר את הנער כמי שבא ממשפחת יהודה, הוא בעצם מטיל כתם על כל משפחת יהודה, בכך שהוא משייך אותו אליה. הוא מרמז על איזה קשר שיש בין הרקע המשפחתי של הנער לבין המעשים שלו. הגמרא תמהה על כך - הלא משפחת אם אינה קרויה משפחה, מדוע אם כן להאשים את יהודה במעשהו של הנער? הלא באופן טבעי אנו אמורים להאשים את משפחת אביו, שהיא מתפקדת באופן הרגיל כמשפחה, ולא את משפחת אמו?
על כך עונה הגמרא, שמשפחת יהודה עצמה תתגלה בהמשך כמשפחה שיש בה נטיה למעשים כאלו. לכן, השיוך של הנער בהקשר הזה, הוא הרבה יותר טבעי למשפחת אמו - הוא למעשה השתמש בשרשים המשפחתיים שלו מצד האם, והעצים את הנטיה שיש בו מכוחה לעבודה זרה.

[עקביה]

כיוצא בדבר אפשר לשאול על הפסוקים:
בראשית פרק י, יא-יב
(יא) מִן הָאָרֶץ הַהִוא יָצָא אַשּׁוּר וַיִּבֶן אֶת נִינְוֵה וְאֶת רְחֹבֹת עִיר וְאֶת כָּלַח: (יב) וְאֶת רֶסֶן בֵּין נִינְוֵה וּבֵין כָּלַח הִוא הָעִיר הַגְּדֹלָה:

ע"פ דרשת הגמ':
תלמוד בבלי מסכת יומא דף י עמוד א
ואת רסן בין נינוה ובין כלח היא העיר הגדלה. רסן - זה אקטיספון, היא העיר הגדלה - איני יודע אם נינוה העיר הגדולה, אם רסן העיר הגדולה. כשהוא אומר ונינוה היתה עיר גדולה לאלהים מהלך שלשת ימים - הוי אומר: נינוה היא העיר הגדולה.


אז עד שנכתב ספר יונה לא הבינו נכונה מי היא העיר הגדולה?
וגם כאן י"ל שע"פ פשוטו העיר הגדולה היא רסן ואולי כלח (כפי שאכן פירשו בעלי הפשט שם), ונינוה הוא פירוש מדרשי.

[יהודה בן יעקב]

בדוגמא שלך, הפסוק מובן, גם אם ע"פ ספר יונה נקבל הבנה מחודשת בפסוק. אך גם בקריאה הפשוטה של הפסוק אין קושי.
אך בדוגמא שהבאתי, הפסוק עצמו מוקשה, והפתרון שהגמ' מצאה לכך היא רק ע"פ מה שאירע לאחר מאות שנים מכתיבת הפסוק.

[בריושמא]

כדאי לנסח את הכותרת בצורה נכונה יותר:
בלי סימני קריאה.
ועם סימן שאלה, בתוספת המילה 'האומנם' בתחילת הכותרת.
ותמיד כדאי לעיין קודם כל בכל הראשונים והאחרונים שפירשו וכתבו 'במשך מאות שנים', ואו אז
לשאול - ולא להכריז - את חכמי הפורום.
לאט.