אשקה, או אשאב.

[יאיר]

א.
י וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו, וַיֵּלֶךְ, וְכָל-טוּב אֲדֹנָיו, בְּיָדוֹ; וַיָּקָם, וַיֵּלֶךְ אֶל-אֲרַם נַהֲרַיִם--אֶל-עִיר נָחוֹר. יא וַיַּבְרֵךְ הַגְּמַלִּים מִחוּץ לָעִיר, אֶל-בְּאֵר הַמָּיִם, לְעֵת עֶרֶב, לְעֵת צֵאת הַשֹּׁאֲבֹת. יב וַיֹּאמַר--יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם, הַקְרֵה-נָא לְפָנַי הַיּוֹם; וַעֲשֵׂה-חֶסֶד, עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם. יג הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב, עַל-עֵין הַמָּיִם; וּבְנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר, יֹצְאֹת לִשְׁאֹב מָיִם. יד וְהָיָה הַנַּעֲרָ, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי-נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה, וְאָמְרָה שְׁתֵה, וְגַם-גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה--אֹתָהּ הֹכַחְתָּ, לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק, וּבָהּ אֵדַע, כִּי-עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם-אֲדֹנִי. טו וַיְהִי-הוּא, טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר, וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת אֲשֶׁר יֻלְּדָה לִבְתוּאֵל בֶּן-מִלְכָּה, אֵשֶׁת נָחוֹר אֲחִי אַבְרָהָם; וְכַדָּהּ, עַל-שִׁכְמָהּ. טז וְהַנַּעֲרָ, טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד--בְּתוּלָה, וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ; וַתֵּרֶד הָעַיְנָה, וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ וַתָּעַל. יז וַיָּרָץ הָעֶבֶד, לִקְרָאתָהּ; וַיֹּאמֶר, הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט-מַיִם מִכַּדֵּךְ. יח וַתֹּאמֶר, שְׁתֵה אֲדֹנִי; וַתְּמַהֵר, וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל-יָדָהּ--וַתַּשְׁקֵהוּ. יט וַתְּכַל, לְהַשְׁקֹתוֹ; וַתֹּאמֶר, גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב, עַד אִם-כִּלּוּ, לִשְׁתֹּת. כ וַתְּמַהֵר, וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל-הַשֹּׁקֶת, וַתָּרָץ עוֹד אֶל-הַבְּאֵר, לִשְׁאֹב; וַתִּשְׁאַב, לְכָל-גְּמַלָּיו.

ב.
וָאָבֹא הַיּוֹם, אֶל-הָעָיִן; וָאֹמַר, יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם, אִם-יֶשְׁךָ-נָּא מַצְלִיחַ דַּרְכִּי, אֲשֶׁר אָנֹכִי הֹלֵךְ עָלֶיהָ. מג הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב, עַל-עֵין הַמָּיִם; וְהָיָה הָעַלְמָה, הַיֹּצֵאת לִשְׁאֹב, וְאָמַרְתִּי אֵלֶיהָ, הַשְׁקִינִי-נָא מְעַט-מַיִם מִכַּדֵּךְ. מד וְאָמְרָה אֵלַי גַּם-אַתָּה שְׁתֵה, וְגַם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב--הִוא הָאִשָּׁה, אֲשֶׁר-הֹכִיחַ יְהוָה לְבֶן-אֲדֹנִי. מה אֲנִי טֶרֶם אֲכַלֶּה לְדַבֵּר אֶל-לִבִּי, וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת וְכַדָּהּ עַל-שִׁכְמָהּ, וַתֵּרֶד הָעַיְנָה, וַתִּשְׁאָב; וָאֹמַר אֵלֶיהָ, הַשְׁקִינִי נָא. מו וַתְּמַהֵר, וַתּוֹרֶד כַּדָּהּ מֵעָלֶיהָ, וַתֹּאמֶר שְׁתֵה, וְגַם-גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה; וָאֵשְׁתְּ, וְגַם הַגְּמַלִּים הִשְׁקָתָה.

שימו לב שיש כאן שינוי לשון גם במעשה עצמו וגם בסיפור הדברים.

למי פתרונים?

[לייטנר]

.

[ארי שבחבורה]

עיין בפירושו של הנצי"ב עה"ת 'העמק דבר' ב'הוספות מכתי"ק' על הפסוק "ואמרה אלי גם אתה שתה וגם לגמליך אשאב וגו'" שעמד על כך, וע"ע במש"כ לעיל על הפסוק "ותכל להשקותו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם כלו לשתות".

[יאיר]

לאחר חיפוש ועיון קטן באחד הספרים (אולי אביא בהמשך דברים בענין, אם אמצא) נ"ל שאפשר לפרש הדברים כמין חומר.
מה שבנתיים ראיתי שהביטוי "אשקה" כלול ב"אשאב" שהרי אם תשקה ודאי שקודם לכן תשאב.
וממילא חשבתי לפרש כך:
בתחילה התפלל אליעזר שימצא מי שתשקה הגמלים שהרי זו מידת חסד מובחרת יותר שכוללת גם את השאיבה.
אמנם רבקה לא כך אמרה אלא "גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב" משום מה דאמרינן באבות "אמור מעט ועשה הרבה" - צדיקים אומרים מעט ועושים הרבה. (ובאמת זהו כל עיקר הבדיקה כאן. שביקש רק שתשקהו ואמרה "גם לגמליך וכו'").
אך כשסיפר זאת אליעזר, הפך הדברים להראות שלא רק שעשתה רצונו ושאבה כמו שביקש, אלא אף יותר מכך גם השקתה.
(וזאת כדי לשבחה וכדי שיסכימו הוריה לשלחה איתו וכמו ששינה בדבר זמן נתינת התכשיטים וכמובא ברש"י ויתכן שאמר שביקש רק שאיבה כי אין ראוי ויפה לבקש בנוסף לשאיבה גם השקאה).
מה דעת החברים?

[יאיר]

http://www.otzar.org/aspcrops/149238_78 ... 112011.asp
http://www.otzar.org/aspcrops/60617_60_ ... 112011.asp
http://www.otzar.org/aspcrops/60617_61_ ... 112011.asp
http://www.otzar.org/aspcrops/104318_97 ... 112011.asp
http://www.otzar.org/aspcrops/147969_77 ... 112011.asp

[ארי שבחבורה]

דבר נאה ומתקבל.
יישר כח.

[יאיר]

לכאורה אין בשינויים האלה (ובעוד רבים כמוהם בהשוואת שיחת עבדי אבות למתואר קודם לכן), כדי להצביע על ענין מהותי.
אך יש כאן בקעה להתגדר בה למי שיוכיח שיש משמעות לשינוי, ויסביר בטוטו"ד.

אני מתפלא עליך לייטנר איך לא זכרת פירוש זה של "העמק דבר".

עיין בפירושו של הנצי"ב עה"ת 'העמק דבר' ב'הוספות מכתי"ק' על הפסוק "ואמרה אלי גם אתה שתה וגם לגמליך אשאב וגו'" שעמד על כך, וע"ע במש"כ לעיל על הפסוק "ותכל להשקותו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם כלו לשתות".

[ http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?158323&&page=21 ]
http://www.otzar.org/aspcrops/52557_336 ... 112011.asp

[לייטנר]

.

[שבע]

ראויים לעיון דברי הרמב"ן:


וירץ העבד לקראתה - לשון רש"י, לפי שראה שעלו המים לקראתה.

ובבראשית רבה (ס ה) ותמלא כדה ותעל, כל הנשים יורדות וממלאות מן העין, וזו כיון שראו אותה המים מיד עלו, אמר לה הקב"ה את סימן ברכה לבניך.

נראה שדקדקו כן מלשון ותמלא כדה ותעל - שלא אמר "ותשאב ותמלא".

ונעשה לה הנס בפעם הראשונה כי אחרי כן כתוב "ותשאב".

והעבד כשספר להם אמר (להלן פסוק מה) ותרד העינה ותשאב, אולי לא יאמינו:

[יאיר]

עוד:
http://www.otzar.org/aspcrops/102933_92 ... 112011.asp
http://www.otzar.org/aspcrops/61028_185 ... 112011.asp
http://www.otzar.org/aspcrops/61028_186 ... 112011.asp
http://www.otzar.org/aspcrops/61028_186 ... 112011.asp
http://www.otzar.org/aspcrops/147187_88 ... 112011.asp
http://www.otzar.org/aspcrops/147187_89 ... 112011.asp

[יאיר]

עוד:
http://www.otzar.org/aspcrops/13060_250 ... 112011.asp
http://www.otzar.org/aspcrops/13060_251 ... 112011.asp
http://www.otzar.org/aspcrops/6637_43_3 ... 112011.asp
http://www.otzar.org/aspcrops/7585_53_- ... 112011.asp עיי"ש ההמשך
http://www.otzar.org/aspcrops/51152_60_ ... 112011.asp
http://www.otzar.org/aspcrops/5841_42_1 ... 112011.asp
http://www.otzar.org/aspcrops/8008_111_ ... 112011.asp
http://www.otzar.org/aspcrops/14321_275 ... 112011.asp
http://www.otzar.org/aspcrops/143915_18 ... 112011.asp

[חרט]

לפלא שאף אחד לא ציין לדברי בית הלוי עה"ת! דברים נפלאים.

[ציפורן]

אליעזר עבד אברהם מתנה תנאי ואומר:
{יד} וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה

ואליו בזמן שמספר לבתואל ולבן את סדר תנאו הוא אומר:
{מד} וְאָמְרָה אֵלַי גַּם אַתָּה שְׁתֵה וְגַם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב
היש מי שעומד על כך?

[בן מלך]

השאלה בצורתה זו אינה שלמה.
1. העבד אמר בתפילתו "ואמרה שתה וגם גמליך אשקה" (פסוק יד).
2. רבקה אמרה לו "גם לגמליך אשאב" (פסוק יט).
3. העבד בסיפורו למשפחתה אמר שהוא התפלל "ואמרה אלי גם אתה שתה וגם לגמליך אשאב" (פסוק מד).
4. העבד בסיפורו למשפחתה אמר שרבקה אמרה לו "וגם גמליך אשקה" (פסוק מו).

ויש לדון בשתי נקודות.
1. למה העבד לא נענה בדיוק כפי שהתפלל, שביקש "אשקה" וקיבל "אשאב".
2. למה העבד הפך את העובדות, ובמקום לספר שביקש "אשקה" וקיבל "אשאב", סיפר שביקש "אשאב" וקיבל "אשקה".

ויש לציין קודם כל את שיטת הרד"ק (פסוק לט) שהכתוב "שומר הטעמים אבל לא המלות", ולפי הפשט אין כאן מה לדקדק. עי' בדבריו שם ובראב"ע לשמות כ, א.
אמנם אחרים כן דייקו בזה.
לשאלה הראשונה עי' אוצר מפרשי התורה לפסוק יט, כמה ביאורים.
ולשאלה השנייה עי' העמק דבר, הובא באמה"ת לפסוק מד.

למהלך כללי שמבאר כמה וכמה שינויים בין תיאור התורה לתיאור העבד - עי' דרשות רבינו יונה, אברבנאל, מלבי"ם, ולדרכם ביתר פירוט והסברה אצל נחמה ליבוביץ ודומני שגם אצל הרב אלחנן סמט (סדרה שלישית) - שהולכים כולם בכיוון של חכמת העבד, ששינה פרטים כדי לגרום למשפחת רבקה להשיב לו תשובה חיובית.
לטבלה מסודרת של השינויים, ראה אצל נחמה ליבוביץ, ויותר מפורט בסוף אמה"ת כרך א.

[ציפורן]

השאלה בצורתה זו אינה שלמה.

נכון, כי את יתר השאלות יודע אני שכבר עמדו עליהם, אך שאלה זו טרם ידעתי...
בכ"א תודה על המשוב.