במלכים ב (ב, יא): "ויעל אליהו בסערה השמימה", ותרגם יונתן "וסליק אליהו בעלעולא לצית שמיא".
והנה הביטוי "צית שמיא" משמעו: לצד השמים, לכיוון השמים.וכמו בתרגום הפסוק "ערים גדולות ובצורות בשמים"(דברים א כח) שתרגמו אונקלוס "עד צית שמיא" והכוונה ברורה כמו שאמרו חכמים שדברה תורה לשון הבאי ולא הגיעו ממש עד לשמים.
אם כן נמצא שיונתן סובר שאליהו לא הגיע ממש לשמים. ויש לעיין מה משמעות הביטוי עד צית שמיא בקשר לעליית אליהו. והדברים מטין כפירוש הרלב"ג במלכים שם בפסוק א' וז"ל: "בהעלות ה׳ את אליהו בסערה השמים – אי אפשר שיובן שהעלהו השמים כי לא יעלו שם אלו הגופות אבל הכוונה בו בגובה האויר כאמרו ערים גדולות בצורות בשמים ומגדל וראשו בשמים והנה נשאהו רוח ה׳ במלאכות ה׳ אל מקום לא נודע עדיין והוא חי שם כמו שבארנו".
ואכן כך גם דעת רס"ג בפירוש הארוך לבראשית מהד' צוקר, שאליהו נישא אל מקום לא ידוע וחי שם זמן ארוך.
ויל"ע ממה שאמרו שאליהו נכנס לגן עדן בחייו. ואם נאמר כהרמב"ם בפירוש המשנה הקדמת פרק חלק שגן עדן הוא מקום בכדור הארץ א"ש.
אשמח לשמוע ביאורים נוספים לתרגום זה ומה ענינו.