כל קוויך לא יבשו

[ישא ברכה]

יש פסוקים רבים שנאמר בהם שה' לא יבייש את מי שמצפה לישועתו, כמו שנאמר (ישעיה מט, כג) "וידעת כי אני ה' אשר לא יבשו קוי".
אך לא ברור לי כ"כ מה ענין הבושה כאן, אכן ה'מצודת דוד' שם כותב : "כי המקוה לדבר ואינו בא, תחשב לו לבושה", אבל עדיין צריך ביאור.

[שמואל דוד]

יש פסוקים רבים שנאמר בהם שה' לא יבייש את מי שמצפה לישועתו, כמו שנאמר (ישעיה מט, כג) "וידעת כי אני ה' אשר לא יבשו קוי".
אך לא ברור לי כ"כ מה ענין הבושה כאן, אכן ה'מצודת דוד' שם כותב : "כי המקוה לדבר ואינו בא, תחשב לו לבושה", אבל עדיין צריך ביאור.

רד״ק על הפסוק:

684D8C81-1ECC-48E0-BC31-C6F8F603CEE4.jpeg (94.41 KiB) נצפה 2124 פעמים

[תוכן]

מי שקוה להקב"ה והקב"ה לא עונה, מתבייש, שהוא האמין במשהו שנראה לא נכון ח"ו.

[.השוחט]

אינני יודע איך לקשר (לינק בלעז).
יישר כח להרב שלבו במערב שכבר קישר בהודעה הסמוכה.


נא יעיין במה שכתבתי בעניותי באשכול "דברי נחמה וחיזוק ליתומים", המקושר בהודעה הבא, (בסוד"ה הכל מיד ה' והכל לטובה).

[לבי במערב]

viewtopic.php?f=73&t=50752

[לעמל יולד]

עי' רש"י תהילים.סט ז
אל יבשו בי קויך - אל תניחני בידם פן יבושו קויך במה שמאורע בי ויאמרו הלא כך אירע למי שהיה מקוה להקב"ה.


וע"ע מלבי"ם תהילים ריש פרק כ"ה בדבריו המופלאים וז"ל:
לדוד אליך ה' נפשי אשא- פסוק זה הוא קוטב המזמור ויסודו, בו יאמר, שכמו שהמורה בחצים ישים לו אות שאליו יורה למטרה, כן שם את ה' לאות ולמטרה אל כל מבוקשיו וחפציו, בין הגשמיים בין הרוחניים, ואמר רק "אליך ה' אשא נפשי", אתה עיקר מגמתי לא דבר זולתך, שכל עניני אתה הוא תכלית מבוקשי, וכל חפצי הם רק אמצעיים להגיע על ידם אל התכלית זה:

אלקי- (בענין צרכיו הגשמיים) הנה בכל עניני "בך בטחתי", ולכן אבקש "אל אבושה", כאילו אין תכלית בקשתו השגת הצרכים רק השגת הבטחון בל יתבייש על בטחונו בה' עת יהיה לו מקור אכזב, ובעבור תכלית זה אני מבקש "אל יעלצו אויבי לי" שבזה יגיע חילול ה':

גם- בזה יסובב "שגם כל קויך לא יבושו", משא"כ אם לא יתמלא בטחוני, וכן עי"כ "יבושו הבוגדים ריקם", לפ"ז אין התכלית אצלי השגת דבר המובטח רק קיום הבטחון עצמו שיתגדל כבוד השם:
ע"כ.

הנה תקוות אדם לדבר שיש בו דופי, ולא ישיג מבוקשו, אזי אין לו בושה כלל, כי כל העניין לא היה אמת לאמיתו, וממה יתבייש?
אבל כשישים מבטו ועיון בטחונו בהקב"ה מחוייב המציאות, שבבטחון זו אין בה שום דופי, אמת לאמיתו הוא, אזי כשלא ישיג מבוקשו, יתבייש הן מצד אחרים שילעגו למו על בטחונו וכו' כמו שנ"ל ברש"י ומלבים, הן מצד כלימת נפשו שנראה שבטחונו עלה לריק ח"ו.

ונ"ל שעוד פן יש בבושה, כי כשלא יקבל משהו מבטחונו בדבר שאין בו ממש, אז יתלה חסרונו על צד ששקרא לא קאי. אבל כשבטחונו בה', ולא השיג מטרתו יתלה במעשיו הרעים, ושהוא מהרחוקים והנתעבים אליו ית' ח"ו, ואוי לו לאותו בושה אוי לו לאותו כלימה.

מלה"ד, למי שקנה כרטיס לוטו ולא זכה בו, הלא יתלה את אי זכייתו בסיכויים האפסיים שהיה לזכות בו, ולא יתלה החסרון בעצמו. אבל על דבר שמגיע לאדם באופן תמידי ובטוח, ומשום מה לא קיבל אותו, אינו תולה את החסרון אלא בו.