קשר בין פ' חקת לשמואל א פרק ו: פרה\פרות...אשר לא עלה עליה(ם) על

[משה אסקוט]

האם יש מישהו במפרשים, מדרשים, ספרי קבלה, וכו' שמדבר בהאם קיים קשר מילולי בלבד או אם יש קשר יותר עמוק?

(במדבר יט:ב) זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל
(שמואל א ו:ז) וְעַתָּה קְחוּ וַעֲשׂוּ עֲגָלָה חֲדָשָׁה אֶחָת וּשְׁתֵּי פָרוֹת עָלוֹת אֲשֶׁר לֹא עָלָה עֲלֵיהֶם עֹל וַאֲסַרְתֶּם אֶת הַפָּרוֹת בָּעֲגָלָה וַהֲשֵׁיבֹתֶם בְּנֵיהֶם מֵאַחֲרֵיהֶם הַבָּיְתָה
היחידים בתנ"ך כזה.

כמובן ש"עגלה" כאן אינה הבהמה שנקראת "עגל" אבל מפורסם המדרש לגבי פרה אדומה:
אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ מָשָׁל לְבֶן שִׁפְחָה שֶׁטִּנֵּף פָּלָטִין שֶׁל מֶלֶךְ, אָמַר הַמֶּלֶךְ תָּבוֹא אִמּוֹ וּתְקַנֵּחַ אֶת הַצּוֹאָה, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תָּבוֹא פָּרָה וּתְכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל.


ועוד, מעניין שבאותו סיפור בשמואל (ארון ברית ה' ופלישתים) שמזכיר לנו פ' פרה, הובא לשון שמזכיר לנו המילים המפורסמים בהפטרת פ' זכור ("וּמֶה קוֹל הַצֹּאן הַזֶּה בְּאׇזְנָי"):
(שמואל א ד:ו) וַיִּשְׁמְעוּ פְלִשְׁתִּים אֶת קוֹל הַתְּרוּעָה וַיֹּאמְרוּ מֶה קוֹל הַתְּרוּעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת בְּמַחֲנֵה הָעִבְרִים וַיֵּדְעוּ כִּי אֲרוֹן ה' בָּא אֶל הַמַּחֲנֶה.....וַיִּשְׁמַע עֵלִי אֶת קוֹל הַצְּעָקָה וַיֹּאמֶר מֶה קוֹל הֶהָמוֹן הַזֶּה וְהָאִישׁ מִהַר וַיָּבֹא וַיַּגֵּד לְעֵלִי
עוד פעם, היחידים בתנ"ך כזה.


ועוד קשר נמצא באותו בסיפור בשמואל שמזכיר לנו מגילת אסתר וחג פורים:
(שמואל א ו:יח) וְעַכְבְּרֵי הַזָּהָב מִסְפַּר כׇּל עָרֵי פְלִשְׁתִּים לַחֲמֵשֶׁת הַסְּרָנִים מֵעִיר מִבְצָר וְעַד כֹּפֶר הַפְּרָזִי וְעַד אָבֵל הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר הִנִּיחוּ עָלֶיהָ אֵת אֲרוֹן ה' עַד הַיּוֹם הַזֶּה בִּשְׂדֵה יְהוֹשֻׁעַ בֵּית הַשִּׁמְשִׁי

מלבד הפסוק שהובא בש"ס ללמד על הגדרת עיר שקורא את המגילה בי"ד אדר (דברים ג:ה -"לְבַד מֵעָרֵי הַפְּרָזִי"), במקרא מופיע לשון ערי פרזי רק כאן:
(אסתר ט:יט) עַל כֵּן הַיְּהוּדִים הַפְּרָזִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ
(ועוד עיין בזכריה ב:ח "פְּרָזוֹת תֵּשֵׁב יְרוּשָׁלִַם")

ומופיע בתנ"ך עוד לשון אבל גדול רק כאן:
(אסתר ד:ג) וּבְכׇל מְדִינָה וּמְדִינָה מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ אֵבֶל גָּדוֹל לַיְּהוּדִים וְצוֹם וּבְכִי וּמִסְפֵּד שַׂק וָאֵפֶר יֻצַּע לָרַבִּים

[לבי במערב]

ראה אוה"ת חקת ח"ג ע' תשצד.
ולהעיר מאג"ק כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע חט"ו ע' קמט.

[אראל]

האם יש מישהו במפרשים, מדרשים, ספרי קבלה, וכו' שמדבר בהאם קיים קשר מילולי בלבד או אם יש קשר יותר עמוק?

(במדבר יט:ב) זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל
(שמואל א ו:ז) וְעַתָּה קְחוּ וַעֲשׂוּ עֲגָלָה חֲדָשָׁה אֶחָת וּשְׁתֵּי פָרוֹת עָלוֹת אֲשֶׁר לֹא עָלָה עֲלֵיהֶם עֹל וַאֲסַרְתֶּם אֶת הַפָּרוֹת בָּעֲגָלָה וַהֲשֵׁיבֹתֶם בְּנֵיהֶם מֵאַחֲרֵיהֶם הַבָּיְתָה


ועוד קשר נמצא באותו בסיפור בשמואל שמזכיר לנו מגילת אסתר וחג פורים:
(שמואל א ו:יח) וְעַכְבְּרֵי הַזָּהָב מִסְפַּר כׇּל עָרֵי פְלִשְׁתִּים לַחֲמֵשֶׁת הַסְּרָנִים מֵעִיר מִבְצָר וְעַד כֹּפֶר הַפְּרָזִי וְעַד אָבֵל הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר הִנִּיחוּ עָלֶיהָ אֵת אֲרוֹן ה' עַד הַיּוֹם הַזֶּה בִּשְׂדֵה יְהוֹשֻׁעַ בֵּית הַשִּׁמְשִׁי

מלבד הפסוק שהובא בש"ס ללמד על הגדרת עיר שקורא את המגילה בי"ד אדר (דברים ג:ה -"לְבַד מֵעָרֵי הַפְּרָזִי"), במקרא מופיע לשון ערי פרזי רק כאן:
(אסתר ט:יט) עַל כֵּן הַיְּהוּדִים הַפְּרָזִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ
(ועוד עיין בזכריה ב:ח "פְּרָזוֹת תֵּשֵׁב יְרוּשָׁלִַם")

ומופיע בתנ"ך עוד לשון אבל גדול רק כאן:
(אסתר ד:ג) וּבְכׇל מְדִינָה וּמְדִינָה מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ אֵבֶל גָּדוֹל לַיְּהוּדִים וְצוֹם וּבְכִי וּמִסְפֵּד שַׂק וָאֵפֶר יֻצַּע לָרַבִּים

באשכול הסמוך תורות וחידודין לפורים, הזכרתי עוד שייכות בין הפרות לנס פורים, שכן במס' ע"ז אמרו חז"ל עה"פ וישרנה הפרות בדרך, שאמרו מזמור שירו לה' שיר חדש, כל המזמור, והיינו שאמרו גם הפסוקים זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל וגו', מה שדרשו חז"ל במגילה, אימתי ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלקינו, בימי מרדכי ואסתר, הרי שהפרות הללו כבר ניבאו מראש על נס פורים!!
ובספר אמרי נועם [דזיקוב] לפרשת פרה, מבאר לפי"ז גם בהמשך השייכות לפרשת פרה עיי"ש