הפקה חדשה מבית מכון עמקה של הלכה: 'סידרן של כתובים' - פסוקים וזמנם פרשיות ותקופתן

[י.מ.בלושטיין]

אחד הפרוייקטים החשובים של מכון 'עמקה של הלכה', המאגד תחתיו תלמידי חכמים חשובים ובני עליה ההוגים בתורת ה' ועמלים לחקור אחר צפונותיה, ואשר שם לו למטרה לקדם מחקרים תורניים חדשניים ופורצי דרך, ולזכות את עם ישראל בפרסומים תורניים איכותיים -
הינו הפרוייקט השאפתני 'סידרן של כתובים', שמטרתו לתארך באופן שיטתי ברור ומסודר, כל מאורע ומאורע ממאורעות התנ"ך, באיזה יום אירע ובאיזו שנה אירע, לפי כל הדעות הנזכרות בדברי חז"ל ובכתבי רבותינו הראשונים והאחרונים.
מלאכה כבירה זו לא קלה ולא קצרה היא, ועוד ארוכה הדרך לברך על המוגמר בתיארוך כל מאורעות התנ"ך. אבל תהילה לא-ל שזכינו לע"ע לאורו של הכרך הראשון, על ספר בראשית.
חשוב לציין כי החומר הרב הגודש את הספר, הינו טיפה מן הים מן החומר הנמצא בידינו, בין השאר בשל החומרים הרבים שנוספו בשנתיים שחלפו מאז פירסום המאמרים לראשונה. ואנו תפילה שחפץ ה' בידינו יצלח, ונזכה במהרה להשלמת הפרוייקט ברוב הוד והדר.
כבוד הוא לי לצרף כאן לתועלת חכמי ורבני הפורום הנכבד, את הספר בשלמותו, ואשמח בכל תוספת או הערה מחכימה.

[נוטר הכרמים]

חזקו ואמצו.
נראה עבודה מושקעת מאוד ומועילה מאוד.

(לענ"ד, מומלץ לצרף הסכמות).

[נוטר הכרמים]

חנוך - חנוכה. על הקשר ביניהם צויין זוה"ק וספרי קודש ולא צויינו שום מקורות.
ושוב ראיתי שהרבה דברים מובאים בחסרון מראה מקום מדויק.
"רוב מפרשי הפשט" וכדומה.

חבל. כדאי להביא את כל המקורות.

[יהודה בן יעקב]

לפני כמה שנים יצא לאור ספר 'סדרי פרשיות', עם עבודה דומה.
איני יודע להשוות את היקף העבודה לכאן ולכאן.

[חד ברנש]

הצצתי בעניין שאני עוסק בו כעת, אימתי באו המלאכים לאברהם (ר"פ וירא), הכותבים בספר עמדו על כמה מהשיטות אבל הרבה אי דיוקים בדבריהם (למשל, 'פרוס הפסח' כאן אינו ערב פסח אלא זמן פסח), ובמיוחד שהם לא ירדו לעומקו של עניין, אלא הכל 'מלמעלה', קליל וקריא, טוב לכתבה בעיתון. חבל שעד שעושים משהו לא עושים משהו רציני, אבל מאידך, אם יעשו משהו רציני, הזמן יכלה והספר לא יכלה.

[י.מ.בלושטיין]

הספר הנוכחי הינו מהדורת הרצה, ומגיע כהכנה גרידא לספר האמיתי, שה' יעזור שייצא לאור בקרוב,
וכפי שטרחתי להדגיש גם בהקדמת הספר, וגם בדברי הפתיחה שכתבתי כאן.
מכמה מקומות ולשונות בספר ניתן להיווכח שהספר מורכב בעצם משנים עשר מאמרים, כל מאמר לפרשה אחת.
ואכן הוא לא נכתב כספר, אלא פורסם כסידרת מאמרים, שלאחר מכן קובצו והועתקו בלשונם ממש, כמעט ללא שום שינוי, לפונדק אחד במסגרת מהדורה זו.
זוהי גם הסיבה שלא הובאו הסכמות. הספר הינו מהדורת הקדמה, ויצא לאור בחורף שעבר משום 'אל תמנע טוב מבעליו', למרות שעדיין אינו שלם כלל (וכבר התקבלו כמה הסכמות לאחר פירסום המהדורה, שהתקבלה בהתפעלות רבה בקרב גדולי ישראל ועמך בית ישראל).
כמובן שבמהדורה השלמה יובאו כל המראי מקומות, והכל יהיה בשיא השלמות האפשרית, וכדרכו של מכון עמקה של הלכה בכל פירסומיו והפקותיו.

[י.מ.בלושטיין]

הצצתי בעניין שאני עוסק בו כעת, אימתי באו המלאכים לאברהם (ר"פ וירא)

אוי, כמה עבודה היתה לנו על הנושא הזה, שהוא ככל הנראה הנושא הכי מורכב בכל ספר בראשית...
וכמה חומר (מרובה על העיקר שפורסם) נשאר במחשבינו בנושא סבוך זה, שכה הרבינו לצלול לעומקו ועדיין לא הגענו!
הסוגיא של ביאת המלאכים מורכבת מאד, קודם כל מחמת ריבוי הדעות בעניין בגמרא ובמדרשים, ובפרט שפעמים רבות קשה להבין היטב מה סוברת כל שיטה (לדוגמא 'פרוס הפסח' מהו? רבו הדעות והאפשרויות. וכי ניכנס עכשיו להביא בתוך כל שיטה את כל האפשרויות האפשריות להבנתה?), מה גם שהסתירות בזה רבות בתוך המדרשים עצמם והמפרשים עצמם (לדוגמא למיטב זכרוני דברי רש"י נראים כסותרים עצמם בעניין, ולכן קשה לדעת מה דעתו). אך בעיקר בגלל שחוץ מהמספר העצום של הדעות בעניין הספציפי הזה, יש גם הרבה דעות בעניין התאריך של מילת אברהם וישמעאל, שהוא גם סוגיא מסובכת בפני עצמה, ולפי כל דעה שם יש לדון מה היא סוברת בסוגיית המלאכים (שבאו בשלישי למילה, או ביום המילה, או ללא קשר למילה) ודו"ק. וגם לסוגיא של יום לידת יצחק יש קשר הדוק לעניין, וזה מוסיף עוד הרבה שמן למדורה. עד שנהפך לבלתי אפשרי לדעת מה סבר כל מדרש או כל מפרש בעניין.
וכמובן שכמו תמיד, אחרי הכתיבה הראשונית, שכוללת חיפושים אין סופיים ועבודה מאומצת, פתאום מתגלה עוד מקור ומתחדשת עוד סברא, ולכן אפשר לראות בספר הרבה פעמים בכל מיני נושאים, שלפעמים אחרי כמה שבועות, באיזו שהיא פרשה אחרת שהעניין מוזכר בה שוב, מובא תיקון והשלמה למה שנכתב באחד המאמרים הקודמים.
וכבר כתב חד ברנש בעצמו שהדברים הללו הינם מים שאין להם סוף. וכיון שהברירה היא או לצלול ולדלות חלק מן המרגליות עד כמה שהיד מגעת, או לא לצלול כלל, ברור שרצון ה' הוא שנבחר באפשרות הראשונה, וזה מה שעשינו בגדול בס"ד.

[י.מ.בלושטיין]

תמיד קל להסתכל על מה שעדיין אין (מראי מקומות, הסכמות, שְׁלֵמוּת, וכו') ולתת ביקורת.
אבל יותר מומלץ להסתכל על מה שברוך ה' יש (עבודה חשובה ומועילה, היקף אדיר, סדר שיטתי, סימנים לזיכרון, פנינים נפלאות, וים של ידע) וליהנות מזה.
קחו לדוגמא את העבודה על תאריכי המבול. זוהי עבודה חשובה ומסודרת על סדר המבול לפי כל הדעות בחז"ל ובמפרשים. דבר שלא נעשה מעולם והוא נערך כאן לראשונה (ובמהדורה השלמה יופיע הכל עם סרגלים ותרשימים שיקלו על ההבנה בעזרת ה').

אגב, מעניין מאד שבכל ספר בראשית (ובעצם גם בספר שמות עד 'החודש הזה לכם') לא נוקבת התורה בשום תאריך, מלבד בפרשה זו, פרשת המבול.

[חד ברנש]

אני שמח לשמוע, שעשיתם עבודה מעמיקה. מעולה!
כדי שלא להסתבך עם כל שיטות האחרונים ואחרוני האחרונים, אולי צריך לקחת החלטה אסטרטגית ולהשתמש בהם רק בעת הצורך.

ובנוגע לביקורת,
הרי לא העלית את הספר כדי שתקבל שבחים - "לא היה כבושם הזה" וכו', את זה קיבלת מספיק בהסכמות...

[י.מ.בלושטיין]

לפני כמה שנים יצא לאור ספר 'סדרי פרשיות', עם עבודה דומה.
איני יודע להשוות את היקף העבודה לכאן ולכאן.

הספר 'סדרי פרשיות' הינו ספר חשוב מאד, שניכר שנערך תוך עמל גדול ועבודה רבה ומאומצת,
אבל הכיוון שלנו שונה לגמרי.
חילוק מהותי בין העבודה שלו לעבודה שלנו הינו, שהספר הנ"ל אינו מוקדש לתיארוך דוקא, אלא עוסק ב'מוקדם ומאוחר', ולכן חלק גדול מן הספר מוקדש לעיסוק במאורעות שקרו באותו היום ואף באותה השעה, ודן באריכות איזו פעולה או איזה מאמר היה קודם ואיזה אחר כך, ויורד לפרטי פרטים אפילו עד דקות ושניות - עיסוק שאנו כלל איננו עוסקים בו, כי כל ענייננו הוא בתאריכים, והדיונים הללו לדעתנו מיותרים לגמרי ומלאים את הקורא, שאינו חפץ בדיוקים ודיוקי דיוקים ברמת המיקרו וההיצמדות לכל מילה, אלא בתיארוך השנה והיום של כל מאורע ותו לא, שגם זה לכשעצמו - מים שאין להם סוף.
אבל החילוק העיקרי והמשמעותי ביותר הינו, שהספר הנ"ל מבוסס רק על שיטת רש"י, והיינו שהוא דן רק בתיארוכים העולים בקנה אחד עם שיטתו הכרונולוגית של רש"י הק', וכל שיטה אחרת, בין אם תהיה זו שיטה חזלי"ת שונה, וכל שכן אם תהיה זו שיטת אחד ממפרשי הפשט - אין הוא עוסק בה כלל, ולכן חסרות בו המון שיטות חשובות ומרתקות.
ואילו אנו, כל ענייננו הוא להביא מלבד דעת רש"י גם את הדעות האחרות הקיימות במדרשים ובמפרשים. ואדרבה, כל עיקר עיסוקנו בעניין זה אינו אלא בשביל לחקור את התיארוך של המפרשים והמדרשים שאינם הולכים בדרכו של בעל סדר עולם. כי תיארוכיו של בעל סדר עולם מוכרים כבר היטב לכל בר בי רב, ואילו התיארוכים המקבילים, שמקורם טהור במדרשים שונים ובמפרשי הפשט המקובלים, ולעתים שונים משמעותית מן הידוע והמוכר - אינם ידועים כלל בציבור, ומעטים הם ששמעו אליהם. וחידושים גדולים אלו הם עיקר חפצנו ומגמתנו, לגאול אותם ולהציבם בצד התיארוך השגור המבוסס על מדרש סדר עולם, ולעסוק בהם ולהביאם לידיעת ציבור תופסי התורה.

[י.מ.בלושטיין]

ידוע לכל, כי התאריך הראשון והבסיסי ביותר בהיסטוריה היהודית - הוא שנת א' תתקמ"ח (1948..) שבו נולד אברהם אבינו ע"ה אבי האומה, וממנו משתשלים כל התאריכים החשובים ביותר: לידת יצחק 100 שנה אחר כך בשנת ב' מ"ח, יציאת מצרים 400 שנה לאחר מכן בשנת ב' תמ"ח, בניין בית המקדש הראשון 480 שנה לאחר מכן בשנת ב' תתקכ"ח, חורבן הבית הראשון 410 שנים אחרי זה בשנת ג' של"ח, בניין הבית השני 70 שנה אחר כך בשנת ג' ת"ח, וחורבן הבית השני 420 שנה לאחר מכן בשנת ב' תתכ"ח.
ומזה משתלשלים כל התאריכים האחרים שכמעט כולם תלויים באחד מתאריכים אלו, וכו' וכו'.
התיארוך של א' תתקמ"ח מבוסס על חשבונות השנים של עשרים הדורות שמאדם ועד אברהם, שהתורה מאריכה בהם.
הסדר עולם מחשב באיזו שנה נולד כל אחד, לפי הגיל שבו הולידו אביו, והחשבון מגיע לכך ששנתו השבעים של תרח היתה שנת א' תתקמ"ח. וכיון שהסדר עולם נוקט כדבר פשוט שאברהם נולד בשנתו השבעים של תרח (כפשטות לשון הפסוק 'ויהי תרח בן שבעים שנה ויולד את אברם את נחור ואת הרן') - על כן התוצאה המתבקשת היא שאברהם אבינו נולד בשנת א' תתקמ"ח.
אולם מה שפחות ידוע הוא, שלמעשה התיארוך הזה כלל אינו פשוט כל כך, ובטח שלא מוסכם.
למעשה, מלבד דעת הסדר עולם נראה כי ישנן בחז"ל לפחות שתי דעות נוספות בעניין, אחת מקדימה ואחת מאחרת (והובאו הדברים בספר 'סידרן של כתובים' עמודים 31, 81-82).

~ הרב חיד"א בספר פני דוד כותב שלפי התנא רבי לוי (בר"ר נח, ה) אברהם אבינו נולד בשנתו הס"ח של תרח, דלא כרבי יוסי בעל סדר עולם. וכדבריו כתבו עוד אחרונים (ספר 'דבר טוב' פרשת חיי שרה, ספר יריעות שלמה ליקוטים בסוף פרשת נח). ועל כולם הגדיל האור החיים הקדוש שתפס משום מה לעיקר כדעה זו וכתב (בסוף פרשת נח יא, לב) בשיא הפשטות שאברהם אבינו נולד בשנתו הס"ח של תרח, ולא בשנתו השבעים.
[אגב, התנא רבי לוי עסק רבות בענייני תיארוך. הוא אמנם לא חיבר ספר שלם בעניין כמו רבי יוסי, אבל מחיפוש במימרותיו בבראשית רבה עולה שמאמרים רבים שלו עוסקים בענייני כרונולוגיה. וזוהי עובדה מחודשת ולא ידועה. ובבראשית רבה (סב, ה) מצאתי שקראו ר' חמא בר עוקבא ורבנן לרבי לוי 'מרא דשמעתא' בענייני תיארוך! עיין שם].

~ במסכת סנהדרין (סט:) קובעת הגמרא כי אין כל הכרח מן הכתוב שאברהם אבינו נולד בשנת השבעים לתרח. כי אף שאברהם נמנה ראשון בפסוק 'ויהי תרח בן שבעים שנה ויולד את אברם את נחור ואת הרן', מכל מקום אין זו ראיה כלל, כיון שגם שֵׁם נמנה ראשון בפסוק 'ויהי נח בן חמש מאות שנה ויולד נח את שם את חם ואת יפת', ומוכח מפסוקים אחרים ששם לא היה הראשון, ועל כרחינו לומר שהקדמתו לא נובעת מהיותו הבן הגדול אלא מסיבות אחרות, ואם כן גם באברהם, יתכן מאד שהוא לא הבן הראשון שנולד לתרח בשנה השבעים, אלא נולד מאוחר יותר. ועיין שם שקיבלה הגמרא סברה זו.

ודבר זה מעניין מאד, כי לפי זה עולה שהתאריך הראשון והבסיסי ביותר בהיסטוריה של עם ישראל אינו מוחלט כלל.

[עושה חדשות]

הצצתי בעניין שאני עוסק בו כעת, אימתי באו המלאכים לאברהם (ר"פ וירא)

אוי, כמה עבודה היתה לנו על הנושא הזה, שהוא ככל הנראה הנושא הכי מורכב בכל ספר בראשית...

סגולה, גליון 23_ אימתי ביקרו המלאכים אצל אברהם.pdf

(360.47 KiB) הורד 117 פעמים