ב"ה
מתבאר מן המקראות שנח לא ידע מתי יסתיים המבול שהרי היה צריך לשלוח את היונה והעורב לבדוק אם כלו המים.
ולפ"ז יקשה כיצד ידע כמה מזון להכניס לתיבה?
מאת הלוי כתב:ב"ה
מתבאר מן המקראות שנח לא ידע מתי יסתיים המבול שהרי היה צריך לשלוח את היונה והעורב לבדוק אם כלו המים.
ולפ"ז יקשה כיצד ידע כמה מזון להכניס לתיבה?
יוסף חיים אוהב ציון כתב:ראיתי בא' המפרשים שהמזון היה בנס. וכעת איני זוכר היכן ראיתי.
רמב"ן בראשית פרק ו פסוק יט
מכל בשר וגו' ידוע כי החיות רבות מאד, ומהן גדולות מאד כפילים וכראמים וזולתם, והרמש הרומש על הארץ רב מאד גם מעוף השמים מינים רבים אין להם מספר, וכמו שאמרו רבותינו (חולין סג:) מאה ועשרים מיני עופות טמאים יש במזרח וכלם מין איה הם, ולעופות טהורים אין מספר והנה יצטרך להביא מכלם שיולידו כמותם וכאשר תאסוף לכלם מאכל אשר יאכל לשנה תמימה, לא תכיל אותם התיבה הזאת, ולא עשר כיוצא בה אבל הוא נס, החזיק מועט את המרובה
רמב"ן בראשית פרק ו פסוק יט
מכל בשר וגו' ידוע כי החיות רבות מאד, ומהן גדולות מאד כפילים וכראמים וזולתם, והרמש הרומש על הארץ רב מאד גם מעוף השמים מינים רבים אין להם מספר, וכמו שאמרו רבותינו (חולין סג:) מאה ועשרים מיני עופות טמאים יש במזרח וכלם מין איה הם, ולעופות טהורים אין מספר והנה יצטרך להביא מכלם שיולידו כמותם וכאשר תאסוף לכלם מאכל אשר יאכל לשנה תמימה, לא תכיל אותם התיבה הזאת, ולא עשר כיוצא בה אבל הוא נס, החזיק מועט את המרובה
יוסף חיים אוהב ציון כתב:מה שאני הק' ראיתי דקדוק, ואתה קח לך, שרק לך תקח מזון, אבל לבהמות אל תקח והיו ניזונים בנס.
יוסף חיים אוהב ציון כתב:מה שאני הק' ראיתי דקדוק, ואתה קח לך, שרק לך תקח מזון, אבל לבהמות אל תקח והיו ניזונים בנס.
יוסף חיים אוהב ציון כתב:מה שאני הק' ראיתי דקדוק, ואתה קח לך, שרק לך תקח מזון, אבל לבהמות אל תקח והיו ניזונים בנס.
צופה_ומביט כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:מה שאני הק' ראיתי דקדוק, ואתה קח לך, שרק לך תקח מזון, אבל לבהמות אל תקח והיו ניזונים בנס.
שפיל לסיפיה דקרא "ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה".
ודקדוק מילת "לך" וביאורה כבר עמדו המפרשים במקום.
אבני גזית כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:מה שאני הק' ראיתי דקדוק, ואתה קח לך, שרק לך תקח מזון, אבל לבהמות אל תקח והיו ניזונים בנס.
עם דקדוק כזה תצטרך לתרץ הרבה מדרשים חולקים.
ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה
הכוונה שצוה לו הקב"ה להכין כביצה לסעודת אדם וכמו שדרשו חז"ל בתו"כ פ' שמיני ובמס' יומא וכן לכל הבריות שיעור בליעתן לסעודה והקב"ה ישלח ברכתו ויהיה לאכלה לשבעה ועל זה סיים והיה לך ולהם לאכלה לפי זה מיושב ראם כפשוטו שהכין כדי שביעה ממש לכולם לשנה תמימה א"כ למה לא הוזכר הנס שהחזיק מועט את המרובה ונכנסו כל האוכלין לתיבה(גר"א, קול אליהו), ובספר כלי חמדה ותפארת יהונתן כתבו שהקב"ה ציווה לנח ואתה קח לך' מכל מאכל אשר יאכל היינו את המאכל תכין רק לך ולצרכיך למשך שנה תמימה ואולם ברכת שמים ונס נגלה יהיו באותו מאכל שיאסף והיה לך ולהם' לאכלה אותו המעט שתכין לעצמך יספיק לפרנסת כל שאר בני המשפחה לחיות לבהמות ולעופות [וזה דלא כרבי אבא בר כהנא במד"ר סוף פרשה ל"ט שאומר הכניס עמו זמורות לפילים חצובות לצבאים זכוכית לנעמיות אלא אפשר כר' נחמי' שאומר שם רוב מכניסו דבילה].
והמזונות תכין בשבילך, שע"ז אמר קח לך. ויהיה מכל מין מכל מאכל אשר יאכל. ואספת אליך והם יזונו משלחנך, וזה היה הכנה אל מה שהותר אח"כ בשר לאכילה, כי הוא פרנסם משלו עד שמציאותם יתיחס אליו כי הוא הצילם ממות ויכלכלם כל השנה ההיא
צופה_ומביט כתב:לגבי הגר"א ראה גם בטעמא דקרא כאן.
ולגבי הכלי חמדה והתפארת יהונתן, כעי"ז כתב המלבי"ם כאן:והמזונות תכין בשבילך, שע"ז אמר קח לך. ויהיה מכל מין מכל מאכל אשר יאכל. ואספת אליך והם יזונו משלחנך, וזה היה הכנה אל מה שהותר אח"כ בשר לאכילה, כי הוא פרנסם משלו עד שמציאותם יתיחס אליו כי הוא הצילם ממות ויכלכלם כל השנה ההיא
קח לך מכל מאכל וגו'. לך משמע משלך לא משל אחרים, כדרך משלכם הנאמר בד' מינים. כדי שלא יחשוב נח הרי היום או מחר ימותו כולם וממונם כלה סד"א שמותר ליקח משלהם ת"ל קח לך משלך דווקא, להגדיל הנס אע"פ שכפי הטבע לא יספיק כי אם לך לבד שהרי ודאי לא היה לנח מותרות, מ"מ על צד הנס ישלח ה' את הברכה באסמיך והיה לך ולהם לאכלה, וכן עשה לך תיבה וגו'. שבדרך הטבע תכיל אותך לבד ועל צד הנס תחזיק כל הבעלי חיים כמו פילים וראמים.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 35 אורחים