רבינו הגודל כתב:אני שמעתי פשט נפלא שיקרבו ימי אבל אבי ואבל אסור בלימוד תורה וממילא כשיעקב לא ילמד אוכל להרוג אותו כשתורה לא מגינה עליו, וא"כ שפיר חיכה שאביו ימות שהיה יותר זקן מאימו בהרבה ורצה כבר להרוג את יעקב
לייטנר כתב:רבינו הגודל כתב:אני שמעתי פשט נפלא שיקרבו ימי אבל אבי ואבל אסור בלימוד תורה וממילא כשיעקב לא ילמד אוכל להרוג אותו כשתורה לא מגינה עליו, וא"כ שפיר חיכה שאביו ימות שהיה יותר זקן מאימו בהרבה ורצה כבר להרוג את יעקב
זה פ ש ט ? !
רבינו הגודל כתב:לייטנר כתב:רבינו הגודל כתב:אני שמעתי פשט נפלא שיקרבו ימי אבל אבי ואבל אסור בלימוד תורה וממילא כשיעקב לא ילמד אוכל להרוג אותו כשתורה לא מגינה עליו, וא"כ שפיר חיכה שאביו ימות שהיה יותר זקן מאימו בהרבה ורצה כבר להרוג את יעקב
זה פ ש ט ? !
כפשוטו ממש כמין חומר
וא"כ שפיר חיכה שאביו ימות שהיה יותר זקן מאימו בהרבה ורצה כבר להרוג את יעקב
ההוא תלמידא כתב:ואיך שלא יהיה, איכא למישדי נרגא בפירוש זה, שהרי הוכיחו האחרונים מדברי הח"צ (סי' ק) דאבל חייב ללמוד בדברים הרעים ואינו פטור לגמרי ממצוות ת"ת. וכ"כ עוד אחרונים שאבל חייב בת"ת.
אורייתא! כתב:'פשט' זה מובא ב'כלי יקר' שם וז"ל:
כלי יקר
"יקרבו ימי אבל אבי. תלה הדבר בימי אבל לפי שאבל אסור לעסוק בתורה בפקודי ה' ישרים משמחי לב, ויצחק אמר והיה כאשר תריד דהיינו בזמן שלא יעסקו בתורה ופרקת עלו, וא"כ באבלו ודאי לא יעסוק בתורה ולא יהיה לו דבר המגין עליו ואז אהרגה את אחי. ומטעם זה ארז"ל (ברכות נד ע"ב) שהאבל צריך שמירה לפי שאין בו התורה המגינה עליו שנאמר (משלי ו כב) בהתהלכך תנחה אותך בשכבך תשמור עליך:
ביטוי אידישאי הוא, שתרגומו: פירוש מחוכם.לייטנר כתב:זה פ ש ט ? !
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 15 אורחים