רש''י כתב על הפסוק" וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו וַיִּצְחָק וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד וְאִם שָׂרָה הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד" (יז יז):
"הַלְּבֶן" - יש תמיהות שהן קיימות, כמו ''הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי [אֶל בֵּית אָבִיךָ]'' (שמואל א' ב כז), "הֲרוֹאֶה אַתָּה" (שמואל ב' טו כז; יחזקאל ח ו), אף זו היא קיימת. וכך אמר בליבו: הנעשה חסד זה לאחֵר, מה שהקב"ה עושה לי?!.
וכבר דנו המפרשים בסתירה מרישא לסיפא, דלפי הסיפא אין זו תמיהה קיימת אלא שאינה מתייחסת לו בעצמו.
ולע''ע לא מצאתי יישוב המניח את הדעת. האם יש ביד מישהו מהדורה מדעית כלשהיא, ויכול לברר שורשיו של נוסח זה? לא מן הנמנע שחל כאן שיבוש או שילוב לא מוצלח של פירושים שונים, או תוספת מאוחרת וכד'.