בראשית רבה סא ויוסף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה (בראשית כה, א), כְּתִיב (תהלים א, א): אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ וגו', אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים, זֶה דּוֹר הַפְלָגָה. (תהלים א, א): וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד, אֵלּוּ אַנְשֵׁי סְדוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יג, יג): וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים. (תהלים א, א): וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב, זֶה אֲבִימֶלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כ, טו): הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ וגו'. (תהלים א, ב): כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ, (בראשית יח, יט): כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה. (תהלים א, ב): וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אָב לֹא לִמְּדוֹ, וְרַב לֹא הָיָה לוֹ, וּמֵהֵיכָן לָמַד אֶת הַתּוֹרָה, אֶלָּא זִמֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁתֵּי כִלְיוֹתָיו כְּמִין שְׁנֵי רַבָּנִים, וְהָיוּ נוֹבְעוֹת וּמְלַמְּדוֹת אוֹתוֹ תּוֹרָה וְחָכְמָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים טז, ז): אֲבָרֵךְ אֶת ה' אֲשֶׁר יְעָצָנִי אַף לֵילוֹת יִסְרוּנִי כִלְיוֹתָי. (תהלים א, ג): וְהָיָה כְעֵץ שָׁתוּל, שֶׁשְּׁתָלוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. (תהלים א, ג): אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ, זֶה יִשְׁמָעֵאל. (תהלים א, ג): וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל, זֶה יִצְחָק. (תהלים א, ג): וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ, אֵלּוּ בְּנֵי קְטוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה.
והוא פלא עצום שעיקר העץ הוא הפרי ועיין גמרא חולין ליבעי רחמי אתכליא על עליא, והיאך נאמר דפריו הוא ישמעאל ועליהו הוא יצחק (ועיין במפרשים שיש ששיבשו הגרסא)
אך המעיין יראה שאכן נודע הדבר כי עיקר פרי אברהם היה ישמעאל, לפי שמידת אברהם הוא חסד ויצחק גבורה, ולכן חינך אברהם לישמעאל ויתן אל הנער. וזה פירוש "לו ישמעאל יחיה לפניך" וירא הדבר מאוד בעיני אברהם על אודות בנו, בנו דווקא. ולכן לא זכה יצחק בארץ אלא מכח ברכת אברהם, שלא בדין יזכו ישראל בארץ אלא בחסד. ולכן נאמר והקימותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך.