הפעם נדון בשתי מילים מיוחדות שמופיעות רק בשמות וגם בפרשתינו פקודי.
איך מגיעים למשרד ?
המשוריין שהפך למלמלה !
. א. שרד.
. ב. תחרא.
א.
שרד= שרות \ רשת \ ציורים \ צבע \ שאריות \ נסיעה \ יחיד \ ומיוחד. ולהלן ההסבר-
. .בגדי השרד- מוזכרים בתורה 4 פעמים כולם בשמות , ופעמיים בפקודי ב- לט,א, וגם -מא, . רשי כאן מביא את התרגום שהוא מלשון שימושא= שרד\שירות, והכוונה לבגדי הכהונה. דטלנ"ת מתחלפים.
.
. .ולרשי עצמו נראה שהוא מעשי רשת = קלעים, ובתרגום מכונה "סרדין = שרד, ששימשו לכסות את הכלים במסעות.וגם בחזל יש סרדא וכדומה.
. .לרשבם "שעשויין כעין שרד וקליעות = ציורים \שרטוטים ,מקלעות ופיתוחים, ונראה ששרד מלשון שרט - לשרטט\לצייר.
גם לספורנו עניינו ציור = שם של הצבע, - אך במובן שונה וזל : בגדים שלא היה להם שום תמונה מוגבלת זולתי המצוייר בשרד (בניקוד סגול) כמספיק לכסות את הכלים". בישעיהו מד,יג, יתארהו בשרד=בחוט צבעוני. והכוונה ללא ציורים וקישוטים נוספים ,וזה הפוך מהרשבם.
.
אולם לאבע - מכונה שרד=שריד על שם שנעשה משאריות הבדים מהם עשו את היריעות וכו. ובגלל שמהשש לא היו שאריות לא עשו ממנו בגדי שרד.חזקוני והכוה"ק.
. .ויש שפירשו באבע לפי הפירוש הקצר, ששרד - שריד=בגדי נסיעה.מכיון ששריד ופליט= נמלט = נוסע.
הרמבן מזכיר את האבע שהוא מלשון שריד= יחיד =אחד, אבל בהסבר שונה- "בעבור היותם מין אחד"רק מתכלת או מארגמן וכדומה.
. .אך למסקנה הרמבן סובר שהם בגדי הכהונה ונקראים שרד מלשון שריד = יחיד = מיוחד . וז"ל "בגדי השרד ,בגדי היחוד, כלומר בגדים שנתייחד בלבישתם אחד העם,שלא ילבשם רק היחיד בדורו (הכה"ג המיוחד שבעם).
.
יש גם תלות בין הנל , והפירושים למה שימשו בגדי השרד ? לכיסוי במסעות או בגדי הכהונה.
ב.
איך הפך המשרת - למשרד.
. .איך ממילה שבכל התנך מוזכרת רק פעמיים ונדירה - נהפכה לאחת מהמילים השימושיות ביותר על נגזרויותיה , וזאת בהסתמך על הבנת שרד= כשירות.
.
. .כך קיבלנו דירת שרד ומכונית שרד במובן של מפואר \שירות .אבל מה שהפך את המילה לפופולארית היה החידוש של הלשונאי ב, יהודה "השרד -מקום השרד" = משרד. (...ונוכל עוד לבנות מזה שם משרד, לאמר מקום השרד, והוא יהיה מכוון ממש להמלה האנגלית אופיס .. והוא בית הכתיבה, בית העבודה, בית ה'שרת' ...) והמשרד על נגזרותיו והטיותיו נשמע ונכתב בתפוצה רחבה ביותר.
.
. .היו שחלקו עליו - אך הנוהג ניצח וה"משרד" השתלט על מרחבי השפה.
ג. תחרא.
תחרא- מופיע רק פעמיים בתנך והם לעניין המעיל בשמות כח, לב, וגם לט,כג,
. ."וְהָיָה פִי רֹאשׁוֹ בְּתוֹכוֹ שָׂפָה יִהְיֶה לְפִיו סָבִיב מַעֲשֵׂה אֹרֵג כְּפִי תַחְרָא יִהְיֶה לּוֹ לֹא יִקָּרֵעַ.".
. .המפרשים כולם התקשו בשרשו \משמעותו של התחרא, – לפי אונקלוס "תחרא" פירושו "שריין", היינו מעיל של שריון. וזל הרשר"ה "תחרא" לא נמצא במקום אחר בתנ"ך ולא ברור מאיזה שורש נגזר.ורשי מפרש כמו אונקלוס שהכוונה לשריון "כפום שריין".
.
. .ובהואיל משה הסביר שתחרא מתקשר לשריון בשל תחרות [מלשון מריבה - בבן סירא. וכן בחז"ל "לא קנאה ולא שנאה ולא תחרות" ויקרא רבה ח,] ! ,וז"ל- "מלשון תחרא – שריון נחשת וברזל שלובשו לא יחת, ויתחר עם כל אדם ויתגר מלחמה בכל הקמים עליו".
(גם חוקרי הלשון נלאו מלרדת לשרשי השורש, והעלו רעיונות הבל . וזה גם לא תחרות במובן של -מי ינצח, שכן הוא פירוש מחודש).
ד.
אז במסגרת ה"ונהפוך" של חודש אדר-
. . קיבלנו - שהשרד\סרד שי"א שהוא מעשי רשת בגד מחורר,ולחילופין שאריות בד [חולשה- פחות וזול].
הפך להיות כיום מונח המבטא יוקרה חוזק וחשיבות . רכב שרד , משרדי ממשלה וכדומה.
. .ואילו התחרא - שבמקור באה לציין אריגה של עמידות חוזק ועוצמה "לא יקרע". הפכה בהשפעת הערבית (תחרים) ובחילופי אותיות א\ה לבגד תחרה,שברירי ופגיע מחורר, ציור , עדין וקל להיקרע .וגם היא הפכה ממילה נדירה למילה שימושית מאוד.