הישנו אות 'ואו' בתנ"ך במשמעות 'או'?

[פי האתון]

שאלתי שטוחה בזאת לחו"ר הפורום: האם יש אות 'ואו' בתנ"ך במשמעות 'או'?
דוגמא: רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה: האם יתכן לפרש את ה'וא"ו' כמו ברכה או קללה?

[עזריאל ברגר]

כן.
דוגמא אחת מני רבות: "ומקלל אביו ואמו מות יומת".
וזוהי מחלוקת תנאים שהוזכרה בריבוי מקומות בש"ס בבלי, האם סתם ביטוי כזה משמעו "לפחות אחד מהם" עד שיפרוט לך הכתוב "יחדיו" (כמו "לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו") או שסתם ביטוי כזה משמעו "שניהם יחד" עד שיפרוט לך הכתוב "או" או שיתפרש באופן אחר שהכוונה היא לכל אחד בנפרד (כגון בפסוק דלעיל, שיש פסוק אחר שנאמר בו "אביו ואמו קלל דמיו בו", שפעם אחת נסמכה הקללה לאביו, ופעם לאמו, ללמדך שעל כל אחד בפ"ע חייב מיתה).

[איש-קראקא]

בע"ה
אטו כי רוכלא ליחשיב וליזיל?

[בינה להבין]

וכן ברש'י פרשת בהר פרק כה פסוק לה עה'פ 'גר ותושב וחי עמך' 'אף אם הוא גר או תושב', וכהנה רבות

[HaimL]

נראה שהשאלה צריכה להיות הפוכה, האם כל ו' שבתורה אומר שאין הדבר מתקיים אלא בהתקיים כל המחוברים. כגון, כבד את אביך ואת אמך, דשמא היה ס"ד לומר שאם אדם משמש את אביו, כגון מביא לו מים וכדומה, ולא משמש גם את אמו באותו זמן, שלא יצא ידי חובתו.