פורום אוצר החכמה

נחומצ'ה כתב:ראיתי מביאים בשם הבית ישראל זי"ע.

דרומי כתב:מהיכן הכלל הזה?

היצר הטוב שלי בא הרבה פעמים...

עובדיה חן כתב:וצ"ב וכי איזה תירוץ הוא זה, הרי עדיין יוסף הטיל קינאה בין האחים בכך שנתן לבנימין חמש חליפות שמלות ולכל אחד מהאחים נתן חליפת שמלה אחת. הרי הוא חוזר לכישלון שנכשל אביו (יעקב) בו עצמו, מאחר שהאחים לא יכלו לדעת שלשם "הרמז" הוא מעדיף את בנימין בחמש חליפות שמלות.
ידוע תירוץ הגר"א שזה אותו שווי, אבל עדיין צ"ב ממנ"פש אם זה אותו שווי א"כ מה עניין של מרדכי היהודי שהגמרא תתרץ שזה אותו דבר בגלל אותו שווי.

עליך עיננו כתב:עי' דעת זקנים פ' ויחי (פ"מח פ' כב') שכ' שאין כאן קנאה, או מצד שהבינו שמחבב אותו יותר מכולם לפי שאמר להם להביאו,
או שמאותו שעה היה דעתו של יוסף להתגלות לאחיו וכשידעו שהוא בן אמו לא יתקנאו בו.

עזריאל ברגר כתב:

עליך עיננו כתב:עי' דעת זקנים פ' ויחי (פ"מח פ' כב') שכ' שאין כאן קנאה, או מצד שהבינו שמחבב אותו יותר מכולם לפי שאמר להם להביאו,
או שמאותו שעה היה דעתו של יוסף להתגלות לאחיו וכשידעו שהוא בן אמו לא יתקנאו בו.

זה חולק על הקושיא של הגמרא...

עליך עיננו כתב:

עזריאל ברגר כתב:

עליך עיננו כתב:עי' דעת זקנים פ' ויחי (פ"מח פ' כב') שכ' שאין כאן קנאה, או מצד שהבינו שמחבב אותו יותר מכולם לפי שאמר להם להביאו,
או שמאותו שעה היה דעתו של יוסף להתגלות לאחיו וכשידעו שהוא בן אמו לא יתקנאו בו.

זה חולק על הקושיא של הגמרא...

לא הבנתי.
הוא שואל את שאלת הגמ' ומישב שבאמת לא היה פה קנאה

בראשית רבה עט, א:

אמר ר' יודן לא נפטר אבינו יעקב מן העולם עד שראה ס' רבוא מבני בניו.

עובדיה חן כתב:בתרגום יונתן בן עוזיאל כתב על הפסוק ,בך יבורך ישראל', וז"ל, ברי ברכון
בית ישראל ביומא דמהולתא למימרא וכו'. וכך הובא בכמה ראשונים )שבלי
הלקט וארחות חיים( שביום הברית יש לברך את התינוק בברכה זו דישימך
אלקים כאפרים וכמנשה. ולכאורה יל"ע כיצד רואים בפסוק שיש לברך כך בשעת
הברית, ועוד, מהו הקשר בין ברכת אפרים ומנשה לבין שעת הברית מילה
ועוד למה כהיום לא נהגים לברך בשעת הברית וצ"ע

עובדיה חן כתב:בפרשת שמות פעמים נקרא עם ישראל ופעמים עבריים,וצריך להבין מתי נקרא כך ומתי ישראל,ובפשטות עברי הוא שם יותר פשוט מאשר ישראל דהיינו ישר-אל ולפיכך שפרעה מכנה את עם ישראל כך ניחא, אבל העניין הוא שגם פרעה בתחילה אומר הנה עם ישראל רב ועצום וכו וכן להבדיל שהקב"ה פונה למשה אומר לו פעמים אלוקי העבריים ופעמים משה אומר אלוקי ישראל להלן ציטוט לאורך הפרשה וצ"ב מתי נוקט שם עברי מתי שם בני ישראל.

וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ.
וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה.
וַיֹּאמֶר בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת וּרְאִיתֶן עַל הָאָבְנָיִם אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם בַּת הִיא וָחָיָו
ַותִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה וַתַּחְמֹל עָלָיו וַתֹּאמֶר מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה.
וַתֹּאמֶר אֲחֹתוֹ אֶל בַּת פַּרְעֹה הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ אִשָּׁה מֵינֶקֶת מִן הָעִבְרִיֹּת וְתֵינִק לָךְ אֶת הַיָּלֶד.
וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ
וְעַתָּה הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי וְגַם רָאִיתִי אֶת הַלַּחַץ אֲשֶׁר מִצְרַיִם לֹחֲצִים אֹתָם
וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵא אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם. וְשָׁמְעוּ לְקֹלֶךָ וּבָאתָ אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים נִקְרָה עָלֵינוּ וְעַתָּה נֵלֲכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ
וְאַחַר בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר.
וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה מִי יְהוָה אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַעְתִּי אֶת יְהוָה וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ.
וַיֹּאמְרוּ אֱלֹהֵי הָעִבְרִים נִקְרָא עָלֵינוּ נֵלֲכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ פֶּן יִפְגָּעֵנוּ בַּדֶּבֶר אוֹ בֶחָרֶב

רציני כתב:למה רש"י בפרשת שמות כתב מלא דיבורים על דקדוק יותר מכל מקום אחר?

לעשות רצונך כתב:

רציני כתב:למה רש"י בפרשת שמות כתב מלא דיבורים על דקדוק יותר מכל מקום אחר?

אולי לרמז על שלא שינו את לשונם בכל דקדוקיה.

הים הגדול כתב:נו נו (נ"ל דוחק) ורש"י בכ"מ מפרש דקדוק ולא נ"ל שדרכו בכאלו רמזים.

רציני כתב:

לעשות רצונך כתב:

רציני כתב:למה רש"י בפרשת שמות כתב מלא דיבורים על דקדוק יותר מכל מקום אחר?

אולי לרמז על שלא שינו את לשונם בכל דקדוקיה.

הים הגדול כתב:נו נו (נ"ל דוחק) ורש"י בכ"מ מפרש דקדוק ולא נ"ל שדרכו בכאלו רמזים.

למה משמים נגרם שברש"י בפרשת שמות יש יותר דיבורים על דקדוק. ננסח ככה את השאלה ולא יהיה לך קשה שזה דוחק שרש"י מרמז את זה.

עובדיה חן כתב:בפרשת וארא מבואר שהקב"ה ציווה למשה, ומשה מדבר ואהרן מדבר לפני פרעה. ובג' מכות ראשונות אהרן מבצע את המכה, כי משה רבנו לא היה רוצה להכות מחמת הכרת הטוב כמבואר במדרש. וצ"ב מה עניין של ציווי ודיבור של משה אם לא היה לזה משמעות בפועל.

משכיל אל דל כתב:אני מחפש את כל המילים בתנ"ך שמסתיימות ב...ים כאשר הי' בחיריק, כמו ידיים, נעלים. בין אם הי' כפולה ובין אם לא. מי יעזרני?

עושה חדשות כתב:הנביא מיכה מכנה את מלכות יהודה בשם "ישראל" ואת עשרת השבטים בשם "יעקב".

המלבי"ם מציין על כך לדבריו בישעיה "שיעקב היה לו שני שמות, שם יעקב היה שם הלידה, ושם ישראל היה שם הכבוד והשררה, כן בניו המכונים בשמות אלה, התיחדו ההמון בשם יעקב, ונכבדי העם בשם ישראל".

האם זה מצוי גם אצל נביאים אחרים, והאם יש במפרשים עוד הסבר לזה.

אמר רבי יצחק אמר רבי אמי: אשה מזרעת תחילה - יולדת זכר, איש מזריע תחילה - יולדת נקבה, שנאמר אשה כי תזריע וילדה זכר. תנו רבנן, בראשונה היו אומרים: אשה מזרעת תחילה - יולדת זכר, איש מזריע תחלה - יולדת נקבה, ולא פירשו חכמים את הדבר, עד שבא רבי צדוק ופירשו: אלה בני לאה אשר ילדה ליעקב בפדן ארם ואת דינה בתו - תלה הזכרים בנקבות, ונקבות בזכרים